עואד עמאש נ' דגנית עין בר תעשיות מזון ואפיה

1.התובע הגיש תביעה נגד הנתבעת, לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתו וסיומה.

במסגרת הליך זה הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, בגין חלק מרכיבי התביעה האישית. הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 4/9/16.

בקשת רשות ערעור שהוגשה, נמחקה בהסכמה (בר"ע 49762-09-16).

2.בפניי העידו התובע וכן מנכ"ל הנתבעת מר אוברקוביץ ומנהל לוגיסטיקה מר רונן לוי. כן העיד רו"ח דרור זילכה.

בתום שמיעת העדויות, הוגשו סיכומים בכתב.

3.אלה העובדות העולות מחומר הראיות:

א. המבקש הועסק משנת 1990 בשותפות מוגבלת בשם "מאפית דגנית משמר השרון" (להלן – דגנית משמר השרון).

ב. תפקידו היה נהג חלוקה.

ג. החל מיום 1/10/99 מועסק המבקש על ידי המשיבה - שותפות מוגבלת דגנית עין בר תעשיות מזון ואפיה (להלן – הנתבעת).

4.במסגרת ההחלטה בתובענה הייצוגית, קבענו כי התובע הינו בגדר "עובד כפיים" כהגדרת מונח זה בצו ההרחבה בענף המאפיות. ההנמקות מפורטות בהחלטה לעניין התובענה הייצוגית ולא ראיתי לנכון לחזור עליהן.

נקודת המוצא לדיון בפסק הדין כאן, היא כי התובע הינו "עובד כפיים" כהגדרת המונח בצו ההרחבה.

5.תחולת ההסכמים הקיבוציים בענף המאפיות, על העסקתו של התובע

בתצהיר מנכ"ל הנתבעת מר מנחם אוברקוביץ, פירט את הנסיבות שהביאו להקמת הנתבעת, שהינה שותפות רשומה.

האמור בתצהירו לא נסתר, ונפרטו להלן: