ת"צ 50926-08-15 לייטקום (ישראל) בע"מ נ' ספקטרוניקס בע"מ ואח'

בפניי בקשה והודעה שהוגשו במסגרת הליך בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "הבקשה לאישור"): (1) בקשת המבקשת בבקשה לאישור להוספת ראיה מטעמה (להלן: "הבקשה להוספת ראיה") ו- (2) הודעה מטעם המשיבה 3,Emerson Process Management Asia Pacific Pte. Ltd (להלן: "המשיבה 3"), בדבר העדר סמכות בין-לאומית של בית המשפט לדון בתובענה נגדה נוכח המצאת הבקשה לאישור שלא כדין (להלן: "הודעה בדבר המצאה").

הבקשה להוספת ראיה

הראיה אותה מבקשת המבקשת להוסיף לבקשה לאישור הינה ראיון עם בעל השליטה במשיבה 1, מר יחיאל ספקטור, שפורסם במגזין של עיתון גלובס ביום 17.9.2015, בהיותה לטענתה הודאת בעל דין של בעל השליטה במשיבה 1.

מהבחינה המשפטית המהותית מקובלת עליי עמדת המשיבים שכתבה עיתונאית הינה בגדר עדות שמועה וככזו לא ניתן לעשות בה שימוש כראיה בהליך משפטי.

אלא מאי, אם מדובר בראיון שעורך עיתונאי עם גורם כלשהו בנושא מסוים (ובמקרה זה עם גורם מטעם המשיבה 1 בנושא שבבסיס המחלוקת בין הצדדים), ואותו גורם לא מכחיש את הדברים המיוחסים לו, ו/או לא טוען שהם מסולפים ו/או הוצאו מהקשרם ו/או כל טענה אחרת, הרי הגם שמדובר בעדות שמועה, יש להניח שהמשיבות ידרשו להתמודד עם הדברים שנאמרו באותו ראיון - בין אם על ידי זימונו של אותו גורם (שהוא בעל השליטה בחברה) כמצהיר בהליך ובין בדרך אחרת.

בית המשפט אינו כופה זימון עדים אלה ואחרים בהליך המשפטי אך הוא כן מצפה שהעדים שיזומנו על ידי הצדדים יוכלו לשפוך אור על כלל הנקודות שבמחלוקת ומהווים גורם מוסמך דיו כדי להציג את עמדת הצדדים.

יחד עם האמור לעיל, מכיוון שאותה הכתבה הינה בגדר עדות שמועה, אינני מתיר הגשת הראיה בשלב זה של ההליך.

הודעה בדבר המצאה לידי המשיבה 3

המשיבה 3 הינה חברה זרה המאוגדת בסינגפור והינה בעלת שליטה מלאה בחברה ישראלית, המשיבה 1, אליה מוזגה המשיבה 2 במיזוג משולש הופכי. החברה הישראלית (משיבה 1) מיוצגת על ידי משרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות' (להלן: "משרד מיתר"), שמייצג לצורך טענת העדר ההמצאה אף את המשיבה 3. המצאת הבקשה לאישור למשיבה 3 נעשתה לטענת המבקשת באמצעות המשיבה 1, המשיבה 2 וכן משרד מיתר.

אפרט את טענות הצדדים לעניין זה בקליפת אגוז: המשיבה 3 כופרת בתוקף המצאת הבקשה לאישור וטוענת כי לא הובהר מהו מקור הסמכות להמצאת הבקשה אליה, כי אין כל גורם בישראל המורשה לקבל כתבי בי-דין מטעם המשיבה 3 או המהווה ידה הארוכה ובכל אופן הרי שהמבקשת לא הוכיחה וביססה את תוקף ההמצאה בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א"). מנגד, טוענת המבקשת שאין צורך להידרש לבקשה בדבר ההמצאה. לטענת המבקשת, ההמצאה בוצעה לגורמים המהווים "ידה הארוכה" של המשיבה 3 בישראל (הומצאה לחברת בת של המשיבה 3 הנמצאת בבעלותה המלאה, לחברת המיזוג שהוקמה על ידה ומשרד מיתר) ולאור מהות הקשר האינטנסיבי בין המשיבה 3 לגורמים אליהם הומצאה הבקשה הרי שהמשיבה 3 מודעת לתובענה ויכולה להתגונן מפניה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי בנסיבות המקרה טענות המבקשת אינן מופרכות, שכן ההמצאה נעשתה לחברת בת המוחזקת בבעלות מלאה של המשיבה 3, והרי שהגשת ההודעה בדבר ההמצאה על ידי המשיבה 3 מעידה על כך כי האחרונה מודעת לדבר הגשת הבקשה לאישור נגדה.