ת"צ 5043-04-15

בפני בקשה מוסכמת להסתלקות מהתובענה ובקשה למחיקת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

המבקש, סלימאן אבו גיליון (להלן - "המבקש"), הינו תושב תל שבע. ביום 2.4.15 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המועצה המקומית תל שבע (להלן - "המועצה") ותאגיד מים וביוב נווה מדבר בע"מ (להלן - "התאגיד"). בבקשה נטען, כי המועצה גובה היטלי ביוב ואגרות אחרות שלא כדין על אף שסמכות הגביה ניטלה ממנה והועברה לתאגיד בנובמבר 2011, בהתאם להוראות חוק תאגידי מים וביוב, תשס"א - 2001.

ביום 3.5.15, הגיש המבקש בקשה מוסכמת להסתלקות מהתובענה ובקשה למחיקת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן - "החוק"). המבקש פירט, כי לאחר הגשת הבקשה הובהר לו כי אין לו עילת תביעה נגד המועצה מאחר ובתקופה הרלוונטית היתה המועצה רשאית לגבות את הסכומים נשוא הבקשה מתושביה ועל כן החליט כי מן הראוי להגיש את הודעת ההסתלקות. המבקש מוסיף, כי הדיון בבקשה טרם החל וטרם הוגשה לה תשובה, והסתלקות בשלב הזה תפחית מהעומס המוטל על בית המשפט. המועצה הסכימה להודעת ההסתלקות ללא חיוב בהוצאות. המבקש מצרף לבקשה תצהיר שלו ושל בא כוחו בו מצהירים הם כי לא קבלו או יקבלו כל טובת הנאה בתמורה להסתלקות.

המבקש מוסיף ומבקש כי בית המשפט יפטור את הצדדים מההליכים הקבועים בסעיף 16(ד) לחוק, הכוללים פרסום הודעה לצורך מציאת תובע חלופי ומשלוח הודעה ליועץ המשפטי לממשלה, לאור הפסיקה המאפשרת זאת.

סעיף 16 לחוק קובע כי :

(א)מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט.

(ב)מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, המבקש להסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, יצרף לבקשת ההסתלקות המוגשת לבית המשפט, תצהיר ובו יגלה, בגילוי נאות, את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסתלקות.

באשר לאמות המידה אותם יפעיל בית המשפט בהכרעתו בבקשה מעין זו, נקבע בפסיקה כי:

"הסתלקות מהליך ייצוגי, כחלק מהסכמה בין התובע לנתבע, נבדלת מהסכם פשרה רגיל, בכך שאינה יוצרת מעשה בית דין כלפי כלל חברי הקבוצה אלא רק כלפי התובע המייצג המסויים (ראו, אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה ייצוגית" משפטים מא 5, 31 (התשע"א) (להלן – קלמנט); ע"א4714/13 דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ, [פורסם בנבו] פיסקה 7 (29.9.2013) (להלן – עניין איי דיגיטל)). מכאן שבעיית הנציג, המתעוררת בהיעדר זהות אינטרסים מלאה בין התובע הייצוגי לבין הקבוצה המיוצגת, אינה מתעוררת במלוא עוזה כאשר מדובר בהסתלקות מתובענה ייצוגית. על כן, הדרישות לאישור הסתלקות, כאשר זו הינה תוצר של הסכמה בין התובע לנתבע, קלות יותר בהשוואה לדרישות לאישור הסכם פשרה (ראו קלמנט, בעמ' 63-62). עם זאת, המחוקק עדיין מצא טעם לקבוע תנאים לאישור הסתלקות מתובענה ייצוגית. דומה, כי הטעם לכך הוא הרצון שלא לעודד הגשת בקשות סרק לאישור תובענה ייצוגית (ראו והשוו, עניין איי דיגיטל, בפיסקאות 6-5). כך, כחלק מהדרישות לאישור ההסתלקות, נקבע כי מוטלת חובה לצרף לבקשה תצהיר המגלה את הפרטים המהותיים הנוגעים להסתלקות (סעיף 16(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק)). המחוקק הוסיף והורה, כי המבקש להסתלק מתובענה ייצוגית לא יקבל, במישרין או בעקיפין, כל טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו, אלא באישור בית המשפט (סעיף 16(א) לחוק)" (ע"א 9585/11 יערי נ' מגדל, עמ' 2-3 (פורסם בנבו) (1.10.13)).