שושני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

1.לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, בקשה לפי ס' 18-19 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006.

התובענה והבקשה לאישורה כייצוגית

2.המבקש הגיש נגד המשיבה תובענה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית. המבקש טען בבקשת האישור, כי המשיבה גובה ממבוטחיה בפוליסות לביטוח חיים, תוספת לדמי הביטוח, "תוספת תת שנתיות", הנגבית בשל תשלום דמי הביטוח בתשלומים, מבלי לגלות למבוטחיה את דבר גבייתה של התוספת, לא בפוליסת הביטוח ולא בדו"חות השנתיים הנשלחים למבוטחים. נטען שאף שדמי הביטוח השנתיים צוינו בפוליסה, וכך גם שיעור התשלומים החודשיים של דמי הביטוח, מבוטח סביר לא יכול היה להעלות בדעתו שסך התשלומים החודשיים (הכוללים את תוספת תת שנתיות) אינו חופף לסכום דמי הביטוח השנתיים. המבקש הוסיף וטען שהמשיבה אינה רשאית לגבות את תוספת תת שנתיות מבלי שהדבר יצוין בצורה מפורשת בתנאי הפוליסה וכי מבוטח סביר אינו יכול לדעת כי תוספת תת שנתיות נגבית ממנו בשל תשלום דמי הביטוח בתשלומים ובכך נמנעת ממנו האפשרות לשלמם בתשלום שנתי.

3.המבקש טען בבקשתו כי גביית תוספת התת שנתיות היא גבייה בניגוד לתנאי הפוליסה וכי קמה לו עילת תביעה של הטעיה והפרת חובת גילוי, חוסר תום לב, רשלנות ועוד. הקבוצה המיוצגת הוגדרה בבקשת האישור כ"כל מבוטח של המשיבה שרכש פוליסת ביטוח חיים מאת המשיבה במסגרתה חויב המבוטח לשלם דמי ביטוח שכוללים תוספת 'תת שנתיות', מבלי שצוין בפןליסה, באופן מפורש, כי הפוליסה כוללת תוספת 'תת שנתיות'". בגדרי הסעדים תבע המבקש להורות למשיבה לבטל את החיוב בגין תוספת תת שנתיות ולתקן את הדו"חות השנתיים הנשלחים למבוטחים כך שאלה יכללו פירוט בדבר תשלום התוספת, וכן לפצות את חברי הקבוצה בגין נזקיהם ובכלל זה השבת תוספת התת שנתיות שנגבתה מהם.

4.המשיבה הגישה תשובתה לבקשת האישור ובה טענה כי תוספת התת שנתיות נגבית בהתאם לתנאי הפוליסה ובהתאם לחוזרי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הן לעניין עצם גבייתה והן לעניין שיעורה. צוין שתוספת תת שנתיות היא תוספת הנגבית מקום בו תעריף הביטוח נקבע לשנה מראש בהנחה שישולם בתשלום אחד בתחילת השנה, אולם גבייתו נפרסת לתשלומים על פני השנה. תוספת תת שנתיות נועדה לשפות את חברת הביטוח בגין עלויות והוצאות הנגרמות לה בשל גביית דמי הביטוח בתשלומים.

5.המשיבה הדגישה בתשובתה כי המבקש אינו חולק על זכותה לגבות את תוספת התת שנתיות על פי חוזרי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון. טענתו היא כי התוספת נגבתה מבלי שהוסכם על כך בפוליסה. נטען כי טענה זו חסרת בסיס וכי הפוליסה ציינה הן את הפרמיה השנתית והן את שיעור התשלומים החודשיים. הפרמיה ששילמו חברי הקבוצה היא בהתאם לנקוב בפוליסה, ולא נגבתה מהם פרמיה מעבר לזו המוסכמת. כן נטען שתוספת התת שנתיות מתווספת לפרמיה החודשית ולא חלה על המשיבה החובה לפרט את מרכיביה. צוין גם כי גבייתו של רכיב התת שנתיות הופסק בשנת 2007 בהתאם להוראות הממונה, ולפיכך התביעה התיישנה.

6.לאחר מספר דיונים מקדמיים הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה.

עיקרי הסדר הפשרה

7.הסדר הפשרה הגדיר את חברי הקבוצה כ"כל מבוטח של החברה שרכש פוליסת ביטוח חיים מאת החברה, במסגרתה חויב המבוטח לשלם דמי ביטוח שכוללים תוספת 'תת שנתיות', מבלי שצוין בפוליסה, באופן מפורש, כי הפוליסה כוללת תוספת 'תת שנתיות'".

8.המשיבה התחייבה כי בתוך 90 יום מן המועד שבו פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה יהפוך לחלוט היא תשלח מכתב לחברי הקבוצה, במסגרתו תיידע אותם בדבר קיומו של הסדר הפשרה ותסביר להם אודות מהותה של תוספת תת שנתיות אשר נגבתה מהם. המשיבה תוסיף ותאפשר לכל אחד מחברי הקבוצה אשר שילם את הפרמיה השנתית במספר תשלומים במהלך כל שנה בתוספת תשלום תת שנתיות, לשנות את מתכונת תשלום הפרמיה העתידית בפוליסה שלו לתשלום חד שנתי.

9.המכתב יישלח למבוטחים הנמנים עם חברי הקבוצה בדואר, בהודעת מייל או בהודעת טקסט, לפי בחירת המשיבה, על פי הנתונים העדכניים ביותר הקיימים ברשות המשיבה.

10.המשיבה התחייבה כי חבר קבוצה אשר יודיע על רצונו בשינוי מתכונת הפרמיה לתשלום חד שנתי, יקבל זיכוי בגובה רכיב התת שנתיות שנגבה ממנו לתקופה שהחל ממועד הגשת בקשת האישור (יוני 2016) ועד למועד אישורו הסופי של הסדר הפשרה. זאת באמצעות יתרת זכות אשר תעמוד לזכותו בפוליסה ואשר תקוזז מהפרמיה העתידית שיהיה עליו לשלם במסגרת הפוליסה. צוין כי הזיכוי ניתן לפנים משורת הדין, מבלי להודות בכל חבות ורק על מנת לסיים את ההליך. יצוין שהמכתב לחברי הקבוצה, שנוסחו צורף, לא פירט את התחייבות המשיבה למתן הזיכוי האמור.

11.צוין כי חבר קבוצה אשר יודיע על רצונו בשינוי מתכונת תשלום הפרמיה כאמור, לא יהיה רשאי לשנות את מתכונת התשלום פעם נוספת במשך 4 שנים ממועד שינוי זה.

12.לעניין מעשה בית דין הוסכם כי פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה יהווה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה בקשר לכל הטענות והעילות עליהן נסבה בקשת האישור.

13.לעניין הגמול ושכ"ט עו"ד, הומלץ ע"י הצדדים כי הגמול למבקש יעמוד על סך 75,000 ₪ ושכ"ט בא כוחו ע"ס 300,000 ₪, בתוספת מע"מ.