סולומון נ' רשות המיסים- ירושלים ואח'

1. הוגשה בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית ,בהתאם להוראות ס' 16 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו 2006 (להלן: "החוק").

2. ביום 22.3.17 הגישה המבקשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד כנגד המשיבים: רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי. הטענה היא כי המשיבים מפרים באופן שיטתי את עקרון השוויון בפני החוק שכן הן מפלות לכאורה בין אזרחים החייבים במס המתגוררים בקיבוץ מתחדש (כהגדרתו בתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ"ו-1995), לאלו שאינם מתגוררים בקיבוץ מתחדש. המשיבים אינם אוכפים את הדין כנדרש בכל הנוגע לקיבוצים המתחדשים באופן המהווה פגיעה מהותית באזרחי ישראל שאינם חברי קיבוצים מתחדשים.

3. "קיבוץ מתחדש" הוגדר בתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות) התשנ"ו 1995 כדלקמן

- (ב)קיבוץ מתחדש – אגודה להתיישבות שהיא יישוב נפרד, המאורגנת על יסודות של שיתוף הכלל בקנין, של עבודה עצמית ושל שוויון ושיתוף בייצור, בצריכה ובחינוך, המקיימת ערבות הדדית בעבור חבריה, בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005, ואשר בתקנונה קיימת הוראה באחד או יותר מהענינים האלה:

(1)חלוקת תקציבים לחבריה בהתאם למידת תרומתם, לתפקידיהם או לוותקם בקיבוץ;

(2)שיוך דירות בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (שיוך דירות בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005;

(3) שיוך אמצעי הייצור לחבריה, למעט קרקע, מים ומכסות ייצור, ובלבד שהשליטה באמצעי הייצור לא תועבר לידי החברים, וקיימות הוראות בתקנון בדבר הגבלת הסחירות באמצעי הייצור, באופן שהשליטה בהם לא תעבור לידי החברים, הכל בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (שיוך אמצעי ייצור בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005.

המבקשת טוענת כי חיובה במסים על ידי המשיבות גבוה מהחיוב של אזרח המתגורר בקיבוץ מתחדש, על אף שהכנסתו זהה או גבוהה משלה, כך לפי חוקי המס השונים המפורטים בבקשה.

4. לטענת המבקשת, חברי הקיבוצים המתחדשים אינם משלמים מס אמת, שכן הקיבוץ מדווח על הכנסה ממוצעת של כלל חבריו ולא על הכנסת כל חבר וחבר בו. באופן זה שכר כל חבר קיבוץ מדווח בסדר גודל של 5,000 ₪ בעוד שבפועל יש כאלו שהכנסתם גבוהה בהרבה. נטען כי המשיבים מטעים את הציבור בכך שאינם עומדים על קיום חובת הקיבוצים המתחדשים להירשם ככאלה אצל רשם האגודות השיתופיות, מכח חוק האגודות השיתופיות. נטען כי המשיבים מאפשרים לקיבוצים המתחדשים להגיש דיווחים לצורכי מיסוי ככל העולה על רוחם באמצעות שני סוגי ניהול חשבונות מקבילים: האחד, כלפי המשיבים, לפיו מוגשים דיווחים כאילו הם קיבוצים שיתופיים, והשני כלפי חברי הקיבוץ והכל מתוך אינטרסים של העומדים בראשם. בכך יוצרים המשיבים אי שוויון בין משלמי המיסים, כך שמרבית החובות מוטלים על מי שאינו חבר קיבוץ מתחדש.

5. המבקשת מייחסת למשיבים פגיעה בעקרון השוויון, הפרת חובת הנאמנות כלפי הציבור כולו, פגיעה בחוק יסוד "כבוד האדם וחירותו", והתעשרות על חשבונה שלא כדין.

6. המבקשת הגדירה את הקבוצה –"כלל משלמי המיסים לנתבעות בהתאם לכל דין, למעט חברי הקיבוצים המתחדשים, אשר שילמו מיסים כדין במשך שבע השנים האחרונות".

7. לגבי גובה הנזק – המבקשת מציינת לגבי נזקה, שיש להשיב לה את המס ששלמה במשך שבע שנים אחרונות שהוא בסך כולל של 324,528 ₪. וכן פיצוי לא ממוני של 100,000 ₪. המבקשת ציינה שאין לה נתונים, ולכן היא מעריכה את הנזק לכלל הקבוצה ביותר מ-7 מליארד ₪, ומבקשת לפסוק כפיצוי את סכום המס ששולם על ידי 3 מיליון תושבים במהלך שבע השנים האחרונות.

8. מיד בסמוך לאחר הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית בקשתי מהמבקשת להבהיר מדוע מצוי הענין במסגרת סמכותו העניינית והמקומית של בית משפט זה.