ת"צ 4811-04-16 יולזרי נ' הצרכנייה שלנו פתוח גם ביום 2009 בע"מ

המבקשת הגישה תובענה כנגד המשיבה ובקשה לאישורה כייצוגית בטענה שסוכריות גומי ותמר מג'הול שרכשה אצל המשיבה לא נארזו כנדרש בהוראות הדין.

המשיבה בתשובתה כפרה בטענותיה של המבקשת לגבי עצם תחולת הוראות הדין בעניין האריזות, שכן לטעמה עסקינן במוצרים הנמכרים בתפזורת. המשיבה אף ציינה, שהמוצרים נשוא התובענה שווקו כחודש ומחצה בלבד וביום קבלת התובענה (14.4.16) הורידה את כל המוצרים נשוא התובענה מכל מדפיה בכל סניפיה, וממועד זה ואילך היא חדלה באופן מוחלט ממכירתם.

לטענת המשיבה, ובהסתמך על אישור רואה החשבון שלה, ודו"ח המכירות המצורף, נמכרו המוצרים נשוא התובענה בתקופת החודש ומחצה בשווי כולל של כ-3,000 ₪.

בנוסף כפרה המשיבה בתשובתה בסמכותו המקומית של בית משפט זה לדוּן בתובענה.

בישיבת בית המשפט שהתקיימה בפניי ביום 11.9.16 הגיעו הצדדים, לפי הצעת בית המשפט, להסכמה לפיה תידחה הבקשה והתביעה, וזאת נוכח האמור בתגובת המשיבה באשר להיקף מכירות המוצרים נשוא הבקשה, ובהתחשב בכך שהוצהר כי ביום 14.4.16 הורדו כל המוצרים האלה ממדפי המשיבה ולא יימכרו עוד באופן המתואר בבקשת האישור.

עוד ובנוסף, הותירו הצדדים לשיקול דעת בית המשפט את פסיקת הגמול למבקשת ושכר טרחת בא כוחה – ככל שבית המשפט ימצא לנכון לפסקם.

לאחר ששקלתי בדבר, אני מאשר את ההסכמה אליה הגיעו הצדדים בהתאם להצעת בית המשפט.

נוכח העובדה שעוד ביום 14.4.16 הורדו המוצרים נשוא התובענה מכל מדפיה של המשיבה בכל סניפיה, ומאז היא חדלה באופן מוחלט ממכירתם, ונוכח ההסכמה שמוצרים אלה לא יימכרו עוד אצל המשיבה באופן המתואר בבקשה, אני סבור שאין עוד אינטרס להמשיך בהליך נשוא הדיון, ולכן אני נעתר למבוקש ומורה על דחיית התובענה האישית של המבקשת ועל מחיקתה של בקשת האישור.

למניעת ספק, ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכמתה של המשיבה, לפיה לא יימכרו עוד אצלה המוצרים נשוא התובענה באופן המתואר בבקשת האישור.