החלטה 47768-09-13,38266-09-13

לפניי בקשתה של חברת החשמל לעיכוב הליכים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישו שי צוקרמן ואחרים, כנגדה, וזאת עד למתן הכרעת בית המשפט העליון ברע"א 3456/13 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' שליידר ואח' (להלן: "ערעור שליידר").

רקע

ביום 22.9.13 הגיש חנא (להלן:"חנא") בקשה לאישור תובענה ייצוגית בת"צ 38266-09-13 כנגד המשיבות הפורמליות 1, 2, 5 (להלן:"בקשת חנא"). ביום 30.9.13 הגישו המשיבים בקשה לאישור תובענה ייצוגית בת"צ 47768-09-13 כנגד המבקשת וכנגד כל המשיבות הפורמליות (להלן: "צוקרמן" ו"בקשת צוקרמן", בהתאמה) (בקשת חנא ובקשת צוקרמן להלן: "בקשות האישור").

תמצית בקשות האישור היא כי הממונה על הגבלים עסקיים קבע שהמבקשת והמשיבות הפורמליות היו צד להסדר כובל בתחום תשתיות החשמל משנת 1988 ועד שנת 2004 (להלן: "הממונה", "קביעת הממונה" ו"הקרטל", בהתאמה) (קביעת הממונה צורפה כנספח 3 לתביעת צוקרמן). קרטל זה הביא לכך שמסדרי מתח (להלן: "המסדרים") שרכשה חברת החשמל, המבקשת מהמשיבות הפורמליות נרכשו במחירים מופקעים ועלותם גולגלה על ציבור צרכני החשמל בישראל. בבקשת צוקרמן נטען כי חברת החשמל ידעה על פעילות הקרטל ולא נקטה הליך משפטי נגד חברות הקרטל, בעיקר משום שגלגלה את הנזק על הצרכנים. צרכני המבקשת הם שנשאו בנזקי הקרטל, העלות העודפת ששילמה המבקשת לחברות הקרטל בגין המסדרים, שגולגלה אליהם באמצעות ייקור תעריפי החשמל.

ביום 29.12.13 הגישה חברת החשמל תביעה כספית כנגד המשיבות הפורמליות (להלן "תביעת חברת החשמל" ו"חברות הקרטל" בהתאמה). בתביעתה טוענת חברת החשמל כי הקרטל גרם לה נזקים בסכום של יותר מ- 3 מיליארד ש"ח בשל הפער בין הסכומים ששילמה בגין רכישותיה מחברות הקרטל לבין הסכומים שהייתה אמורה לשלם אלמלא הקרטל. תביעת חברת החשמל נדונה בבית משפט זה לפני כבוד השופט שינמן.

תמצית הבקשה

בקשת צוקרמן מבוססת על הקונסטרוקציה המשפטית שעומדת להכרעה בערעור שליידר. שם הכירה השופטת פלפל בזכותם של צרכני חשמל בישראל לתבוע את המבקשת בגין עליה בתעריף החשמל הנובע מהוצאות שספגה עקב רשלנותה. השופטת פלפל קבעה כי אף שתעריפי החשמל נקבעים על פי דין על ידי רשות החשמל, הלכה למעשה הם נקבעים על ידי המבקשת שמכינה דוחות המשמשים את הרשות בקביעת התעריף בהתאם לעלויות של המבקשת. בית המשפט העליון עיכב את המשך הדיון בעניין שליידר עד להכרעתו בערעור. הנשיא גרוניס ביקש תשובה לבקשת רשות הערעור ןאף הורה ליועץ המשפטי לממשלה להגיש עמדתו. דעת היועץ המשפטי הייתה כי יש לבטל את ההחלטה בשליידר.

גם בקשת צוקרמן הוגשה בשם צרכני החשמל והטענה היא שהתנהלות המבקשת מול חברות הקרטל הביאה לגלגול נזקי הקרטל על הצרכנים על ידי ייקור תעריפי החשמל. בבקשת האישור מפנה צוקרמן להחלטה בעניין שליידר בסעיף 214 בבקשה. הוא טוען כי כל עלות שיש למבקשת מגולגלת על הצרכנים וכי לפי חוק משק החשמל נקבע תעריף החשמל על ידי רשות החשמל על דרך עקרון העלות קרי על פי סך ההוצאות המבקשת אותן הוציאה לייצור החשמל.

בקשת צוקרמן כנגד המבקשת מבוססת במלואה על הטענה שבבסיס ההחלטה בשליידר, לפיה עלויות המבקשת מושתות על ציבור הצרכנים באמצעות תעריף החשמל שחברת החשמל אחראית לקביעתו.

אם יקבל בית המשפט את טענות המבקשת בערעור שליידר, ויקבע כי צרכני החשמל אינם יכולים לתבוע את המבקשת בגין עליית תעריפים מבלי שבוטלה קביעת התעריף עצמו הנעשית על ידי רשות סטטוטורית בהתאם לסמכותה על פי דין, הרי שתביעת צוקרמן נגד המבקשת תידחה.