ת"צ 46522-03-14 דקל - עו"ד נ' ג'יטי גטאקסי סרוויסס ישראל בע"מ

בפניי בקשה לגילוי מסמכים מטעם המבקש, במסגרתה עותר המבקש למתן צו לגילוי מסמכים כללי כנגד המשיבה וכן למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים (להלן: "הבקשה").

הרקע לבקשה

1. ביום 24.3.2014 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבה (להלן: "הבקשה לאישור").

2. עניינה של הבקשה לאישור, בתמצית, הוא הפרתה לכאורה של המשיבה את סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, תוך עשיית עושר ולא במשפט.

3. המשיבה משמשת מעין תחנת מוניות ממוחשבת, אשר מקשרת בין לקוחות ובין מוניות, באמצעות פנייה באינטרנט או פנייה באצמעות אפליקציה במכשירים הסלולאריים של הלקוחות.

4. לפי הנטען בבקשה לאישור, המשיבה פרסמה במהלך אוגוסט 2012 בעיתונים ובאתר האינטרנט שלה, כי באפשרות הלקוחות, המזמינים דרכה מונית, לשלם עבור הנסיעה במונית במזומן (ישירות לנהג המונית) או באמצעות כרטיס אשראי דרך האפליקציה או האינטרנט, וזאת ללא צורך בתשלום עמלה. כמו כן, המשיבה פרסמה כי באפשרות הלקוחות, הבוחרים לשלם באמצעות כרטיס האשראי, להשאיר תשר אוטומטי לנהג בשיעור לפי בחירת הלקוח (0%, 10%, 12%, 15%).

5. בדיעבד, הסתבר למבקש, כי מהלקוחות הבוחרים להשאיר תשר לנהג המונית, נגבית עמלה בגובה מחצית התשר, כך שמחצית התשר משולמת לנהג והמחצית השנייה עוברת למשיבה.

    

6. לטענת המבקש, פרסומיה של המשיבה בנושא הטעו את ציבור לקוחותיה, אשר בחרו להשאיר תשר לנהג, בכך שלא יידעו את הלקוחות כי בניגוד לפרסומים, הנהג אינו מקבל את מלוא סכום התשר, כאשר מחציתו משולמת למשיבה. בכך למעשה, טוען המבקש, משלמים לקוחות אלו עמלה למשיבה, וזאת כאמור- בניגוד לפרסומיה.

7. המשיבה הגישה תגובה לבקשה לאישור (להלן: "התגובה לבקשה לאישור"). במסגרת תגובתה זו, טענה המשיבה, כי דין הבקשה להידחות ממספר טעמים. ראשית, טענה המשיבה, כי הפרקטיקה נשוא הבקשה לאישור הופסקה ע"י המשיבה עוד בטרם הגשת הבקשה לאישור. שנית, טענה המשיבה, כי גם במהלך קיומה של הפרקטיקה בה העבירו הנהגים מחצית מסכום דמי השירות ששולמו ע"י הלקוחות בכרטיס אשראי באמצעות האפליקציה למשיבה, הרי שהיה זה במסגרת הסכמים בין הנהגים לבין המשיבה. כלומר, הנהגים קבלו את מלוא דמי השירות מהלקוחות, ובהתאם להסכמות ביניהם ובין המשיבה, העבירו מחצית מדמי השירות למשיבה. כך, שהמשיבה לא הטעתה את המבקש ו/או כל לקוח אחר בפרסומיה, ובהתאם, המשיבה לא התעשרה שלא כדין על חשבון מי מלקוחותיה. שלישית, טענה המשיבה בתגובה מטעמה, כי לא מתקיימים במקרה דנן תנאי הסף הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 וכי הבקשה לאישור אינה מתאימה להידון כייצוגית, בעיקר מן הטעם שהיא מחייבת בירור אינדיבידואלי לגבי כל אחד מחברי הקבוצה הייצוגית.