ת"צ 42517-10-14 לפינר ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'

(בעניין המשיב 1 בלבד)

(אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית)

לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית שבכותרת. עניינה של התובענה בטענת המבקשים כי המשיבות, שני התאגידים הבנקאיים הגדולים בישראל, גבו ביתר, ושלא כדין, עמלת השלמה למינימום בחשבון עובר ושב שקלי, ללא קיזוז של עמלות פעולה שבוצעו על ידי פקיד במטבע חוץ, זאת בניגוד לתעריפון המלא שפורסם על ידי בנק ישראל ובניגוד להוראות כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), תשס"ח- 2008. הבקשה להסדר פשרה הינה בין המבקש 1, מר יובל לפינר, לבין המשיב 1, בנק הפועלים בע"מ, בלבד (ההליכים בין המבקשת 2 לבין המשיבה 2, בנק לאומי לישראל בע"מ, עודם מתנהלים). מהטעמים שיפורטו להלן סברתי כי יש מקום לאשר את הבקשה, ולתת להסדר הפשרה ביניהם תוקף של פסק דין.

א. רקע

1. ביום 27.10.2014 הגישו המבקשים, באמצעות באי כוחם, תובענה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור"). על פי הנטען בבקשה, המשיב 1, בנק הפועלים בע"מ (להלן: "בנק הפועלים" או "המשיב 1"), והמשיב 2, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "המשיב 2" או "בנק לאומי") (שייקראו להלן יחד: "המשיבים") הם תאגידיים בנקאיים כהגדרתם בסעיף 1 לחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א- 1981. במסגרת הרפורמה בעמלות הבנקים שנכנסה לתוקפה בחודש יולי 2008, נקבעה רשימה של הוראות לעניין אופן חישוב העמלות, ורשימה של שירותים שרק בגינם רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלות מלקוחותיו, והם כלולים בתעריפון הבנק. התעריפון קובע כי הלקוח יחויב בתחילת החודש העוקב בעמלת דמי ניהול חשבון עובר ושב, קרי בסכום המצטבר של כל העמלות בגין "פעולות על ידי פקיד" ו- "פעולות בערוץ ישיר" שבוצעו על ידו בחשבון עובר ושב (להלן: "עו"ש") במהלך החודש. שיטת גביית העמלות הינה שהלקוח משלם עמלות רק בגין השירותים שהוא עושה בהם שימוש בפועל, למעט השלמה לעמלת מינימום בסכום מצטבר של שתי פעולות על ידי פקיד (להלן: "עמלת השלמה למינימום"). חלק 5 בתעריפון קובע בהערת שוליים 6 (להלן: "הוראת ההתחשבות") כי לצורך חישוב עמלת השלמה למינימום יש להפחית, בין השאר, את מחירה של עמלת פעולה על ידי פקיד בגין כל פעולה במטבע חוץ (להלן: "מט"ח"), שכן לפעולה במט"ח יש עמלה בפני עצמה. למרות זאת, גבו המשיבים עמלות השלמה למינימום בחשבון עו"ש ביתר מלקוחות מבלי להביא בחשבון את העמלות בגין פעולות במט"ח, בניגוד להוראת ההתחשבות ובניגוד לדין.

   עוד נטען כי בנק הפועלים לא כלל את הוראת ההתחשבות בתעריפון הבנק וגבה עמלה ביתר בניגוד להוראת ההתחשבות, החל מיום 1.7.2008 ועד סמוך לחודש מאי 2011. בנק הפועלים תיקן אומנם בחודש מאי 2011 את התעריפון, על ידי כך שהוסיף את הוראת ההתחשבות, ואולם הוא נמנע מלפצות וליידע את לקוחותיו בגין הגבייה ביתר שארעה עד למועד זה (לעומת זאת המשיב 2, בנק לאומי, אומנם כלל את הוראת ההתחשבות בתעריפון הבנק החל מיום 1.7.2008, אולם לטענת המבקשת 2 בנק לאומי התעלם ממנה בחישוב הגבייה בפועל, וגבה עמלת השלמה למינימום ביתר שלא כדין, אותה הוא ממשיך לגבות ביתר נכון למועד הגשת הבקשה לתובענה ייצוגית).

   המבקשים עתרו כי בית המשפט ייתן את הסעדים הבאים: חיוב המשיבים להשיב לחברי הקבוצה את סכומי העמלות שנגבו מהם ביתר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית; ליתן צו למשיבים המחייבם לכלול את הוראת ההתחשבות בתעריפניהם ולבצע לפי הוראת ההתחשבות את חישוב העמלות בפועל; ליתן צו למשיב 1 המצהיר כי היה מודע לגביית היתר של עמלת ההשלמה אך לא פעל לתיקון המצב; ליתן צו למשיב 1 ליידע את לקוחותיו בדבר גביית היתר שגבה; ליתן צו המורה על מינוי בעל תפקיד אשר יפקח על ביצועו של פסק הדין.

   המבקש 1 העריך את נזקיו בסך של 9.3 ש"ח והמבקש 2 העריך את נזקו בסך של 14.85 ש"ח (שניהם בערכים נומינאליים). המבקשים העריכו את נזקיהם של לקוחות בנק הפועלים בסך של כ- 3,000,000 ש"ח, ואת נזקיהם של לקוחות המשיב 2 בסך דומה, כך שנזקה הכולל של הקבוצה עומד על סך 6,000,000 ש"ח.

   כאמור, הסדר הפשרה שהוגש הינו בין המבקש 1 לבין בנק הפועלים בלבד. על כן אסקור מעתה את הדברים הרלוונטיים לצדדים אלו.

2. ביום 31.5.2015 התקיים דיון בתיק, בו הודיעו בא הכוח המיצג ובנק הפועלים כי הגיעו להסכם פשרה ביניהם. ביום 15.6.2015 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסכם פשרה בתובענה ייצוגית (להלן: "הסדר הפשרה"), והודיעו כי במסגרת בדיקות שנערכו בדיעבד על ידי בנק הפועלים עולה כי סכום גביית היתר עומד על סך כולל של 1,552,225 ש"ח (נומינאלי). הצדדים הסכימו כי בנק הפועלים יפעל בדרך של השבה חלקית (בגובה של 60%) של סכומי העמלות שנגבו ביתר, ובתוספת של הפרשי ריבית והצמדה יעמוד הסכום הכולל על סך של 1,091,533 ש"ח (להלן: "סכום ההשבה").

   עוד הוסכם כי ההשבה תבוצע בתוך 45 ימים מאישור הסדר הפשרה, ובתום ביצוע הליך ההשבה יוגש לבית המשפט תצהיר של הבודק הפנימי מטעם הבנק בו יפורט האופן בו בוצעה ההשבה והיקפה; ההחזר לחברי הקבוצה המחזיקים בחשבון פעיל בבנק הפועלים יבוצע בדרך של זיכוי חשבון העו"ש שלהם בבנק; מי מבין חברי הקבוצה אשר אינו מחזיק עוד בחשבון פעיל בבנק הפועלים בזמן ביצוע הסדר הפשרה, ויימצא כי הסכום לו הוא זכאי קטן מ- 20 ש"ח, לא יקבל את ההחזר בפועל, והסכום לחברי קבוצה אלו יחולק מחדש בין יתר חברי קבוצת התובעים; ביצוע החזר לחברי קבוצה שאינם מחזיקים בחשבון פעיל בבנק הפועלים בזמן ביצוע הסדר הפשרה, והוא זכאי להחזר הגבוה מ- 20 ש"ח, ייעשה באמצעות משלוח שיק משורטט ("למוטב בלבד") לכתובת הידועה של חברי הקבוצה המצויה ברשות הבנק. את השיק ניתן יהיה לפדות בתוך 90 ימים. סכומי השיקים שלא יפרעו יועברו כתרומה לעמותה העוסקת במתן סיוע לניצולי שואה.

   הצדדים המליצו כי ישולם סכום של 50,000 ש"ח כגמול למבקש, וסכום של 150,000 ש"ח בתוספת מע"מ, כשכר טרחה לבא הכוח המייצג.

3. ביום 23.06.2015 התקבלה החלטת בית המשפט לפיה אין מקום לדחות על הסף את הסדר הפשרה, ועל הצדדים לפעול בהתאם להוראות סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 ותקנה 12 (ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע- 2010.

4. הדיון בבקשה לאישור הסדר הפשרה התקיים ביום 22.10.2015. טרם הדיון לא התקבלו התנגדויות להסדר הפשרה או בקשות ליציאה מהקבוצה, ולדיון עצמו לא התייצב אף אחד מחברי הקבוצה. לאחר הדיון הודיעה באת כוח היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד לימור חלד –רון, כי אינה מתנגדת להסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים. ב"כ בנק הפועלים מסר כי הבדיקה לגביי גובה ההחזר תעשה לפי חשבון ולא לפי לקוח. לשאלת בית המשפט מסר ב"כ הבנק כי האומדן נעשה על פי סימולציה שנעשתה על ארכיון הבנק בידי אנשי הבנק. הסימולציה לוקחת זמן והיתה כרוכה בהוצאות לא מבוטלות, ועל כן הוסכם בהסדר הפשרה כי יוגש תצהיר בודק מטעם הבנק שיבהיר את האופן בו בוצעה ההשבה ואת היקפה בפועל.