ת"צ 42430-09-14

לפניי בקשת המשיבה לעיכוב הליכי הבקשה לאישור התובענה הייצוגית עקב הליך תלוי ועומד בסוגיה דומה בבית המשפט העליון, ולהארכת מועד להגשת עמדת המשיבה בהתאם להחלטתי מיום 3.3.16. בגוף הבקשה עתרה המשיבה אף להארכת מועד להגשת הודעת חדילה לפי סעיף 9(א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"), הגם שסעד זה לא נכלל בכותרת הבקשה העיקרית.

הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית נגד המשיבה הוגשה ביום 17.9.14. במסגרת התובענה עתר המבקש לסעד כספי (השבה) ולסעד הצהרתי בגין חיוב באגרות היתר בניה עבור שטחים שאינם כלולים בשטח המותר לבניה על פי הגדרתו בתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), תשנ"ב-1992.

בימים 20.1.15, 17.2.15, 10.3.15, 30.3.15, 6.5.15, 31.5.15 ו-7.9.15 הגישה המשיבה בקשות להארכת מועד להגשת תשובה לבקשה והודעת חדילה, עד למתן הכרעה בהליך דומה שנדון לפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב (להלן: "עניין שניידר ואליה"). כל הבקשות התקבלו.

ביום 22.10.15 הודיעה המשיבה לבית המשפט כי ניתן פסק דין בעניין שניידר ואליה, אשר אימץ את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, דחה את בקשת האישור, וקבע כי יש לחייב באגרה גם בקשה להיתר בניה הנוגעת למרפסות, גזוזסטראות ושטחים בלתי מקורים אחרים. לפיכך ביקשה המשיבה להחיל את פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב על הבקשה לאישור התובענה דנא ולדחות אותה מאותם טעמים. יצוין, כי המשיבה הסתפקה באמור בהודעה זו; לא עתרה בגדרה להארכת מועד להגשת הודעת חדילה; ואף לא הגישה בקשות נוספות להארכת מועד עד להגשת הבקשה הנוכחית ביום 16.3.16.

בהחלטתי מיום 3.3.16 דחיתי את טענת המשיבה לפיה יש להחיל את פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב על הבקשה לאישור התובענה, והוריתי למשיבה להודיע לבית המשפט עד ליום 17.3.16 "האם יש באמתחתה טענות נוספות נגד הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, מלבד זו שנדחתה לעיל".

ביום 16.3.16 הגישה המשיבה את הבקשה דנא, בגדרה עתרה לעיכוב ההליך עד אשר יכריע בית המשפט העליון בערעור שהוגש על פסק הדין בעניין שניידר ואליה; להארכת המועד להגשת עמדתה בהתאם להחלטה מיום 3.3.16; ולהארכת המועד להגשת הודעת חדילה, והכל לדבריה כדי לייעל את הדיון, לחסוך בזמן שיפוטי ולמנוע הכרעות סותרות.

המבקש מתנגד לבקשה להארכת מועד להגשת הודעת חדילה. לטענתו, מסגרת הזמנים למתן הודעת חדילה קבועה בסעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות, ובהתאם לפסיקה יש מקום לדקדק ביישום הוראותיו. משכך, כאשר חלפו למעלה מ-18 חודשים מאז פתיחת ההליך, אין מקום להיעתר לבקשה. כמו כן, המבקש מתנגד לבקשה לעיכוב ההליך דנא עד להכרעה בערעור בעניין שניידר ואליה, מאחר שבית המשפט העליון דחה את הדיון בערעור ליום 7.11.16. לפיכך סבור המבקש כי על המשיבה לפעול בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 3.3.16 ולהבהיר האם עומדות לה טענות הגנה נוספות. לאחר מכן ניתן יהיה, לדבריו, לשוב ולבחון האם יש טעם בעיכוב ההליך.

דיון

בקשה להארכת מועד להגשת הודעת חדילה

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, באתי לכלל מסקנה כי דינה של הבקשה להארכת מועד להגשת הודעת חדילה להידחות.