פירט ואח' נ' פלאפון תקשורת בע"מ

בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה תשלום שגבתה המשיבה ("פלאפון") מלקוחותיה, עבור הקפאה זמנית של שירותי התקשורת הסלולרית שניתנים להם.

פלאפון גבתה מן הלקוחות שבקשו להקפיא זמנית את המנוי שלהם לתקופה שעד 3 חדשים סכום חד פעמי של 39.90 ₪. המבקשים טוענים כי פלאפון גובה את התשלום שלא כדין, בניגוד להוראת רישיונה.

עילות התביעה הן: הפרת חובה חקוקה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]; עילות לפי חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, לרבות ביטול תניה בלתי חוקית בחוזה, הפרת חוזה, וחוסר תום לב בקיום חוזה; תניה מקפחת בחוזה אחיד לפי חוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982; עשיית עושר ולא במשפט; והטעייה לפי חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981.

הגדרת הקבוצה בבקשה לאישור היא: "כלל לקוחותיה של המשיבה אשר נגבו מהם דמי הקפאה בגין "ניתוק שירות זמני", וזאת בשבע השנים האחרונות".

עיקר טענות המבקשים

סעיף 11(א) בחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 ("חוק התקשורת") מחייב את חברות הסלולר לגבות סכומים רק בהתאם להוראות המוגדרות ברישיון שניתן להן על ידי משרד התקשורת. מסעיפים 7 ו-96 ברישיון פלאפון עולה כי הוא מסמך ממצה, ועל כן, אם הקפאת השירות אינה נמנית ברשימת סוגי השירותים שפלאפון רשאית לגבות עבורם תשלום, המוזכרים בסעיף 73.1 לרישיון - הרישיון למעשה מקים הסדר שלילי לעניין זה.