ת"צ 39292-04-13 קלינגהופר נ' PayPal Pte. Ltd

המבקש, כמו רבים אחרים בארץ ובעולם, מחזיק בחשבוןPayPal לצורך ביצוע וקבלת תשלומים בעסקאות המבוצעות ברשת אינטרנט (להלן: "חשבון פייפאל"). התובענה ובקשת האישור שלפניי עוסקים בשני עניינים הכרוכים במשיכת כספים מחשבון פייפאל לחשבון בנק המתנהל בישראל (להלן: "חשבון בנק ישראלי"): האחד, הוא העובדה כי המשיבה אינה מאפשרת ללקוחות המנהלים את חשבון פייפאל במטבע זר למשוך את כספם לחשבון בנק ישראלי במטבע בו מנוהל החשבון, אלא מחייבת את המרת הכספים לשקלים חדשים (להלן: "ההמרה הכפויה"); השני, עניינו גביית עמלת המרה בשיעור 2.5% על ידי המשיבה בגין המרה כפויה זו (להלן: "עמלת ההמרה הכפויה"). לטענת המבקש, נוסח הסכם המשתמש של המשיבה לא כלל, עד סמוך לאחר הגשת התובענה, התייחסות להמרה הכפויה ולעמלת ההמרה הכפויה. עניין זה תוקן אומנם מששונה הסכם המשתמש של המשיבה במחצית השנייה של שנת 2013 בעקבות הגשת התובענה, ואולם לטענת המבקש על המשיבה לפצות את לקוחותיה על נזקיהם בגין המרות כפויות שבוצעו קודם לתיקון הסכם המשתמש, ולהשיב להם את עמלת ההמרה הכפויה שגבתה עד למועד האמור. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים וראיותיהם, מצאתי כי יש לאשר את ניהול התובענה כייצוגית. להלן הנמקותיי. 

א. רקע

1. PayPal העולמית (להלן: "פייפאל") היא, נכון למועד התנהלות התביעה, חלק מענקית המסחר האלקטרוני eBay (בימים אלו מבוצע מהלך של הפרדה בין פייפאל לבין eBay. למהלך זה אין, למיטב הבנתי, השלכה על התובענה שלפניי). פייפאל מתמחה במתן שירותי תשלום ברשת האינטרנט. ייחודו של השירות הניתן על ידי פייפאל טמון בכך שהוא מאפשר למשתמשים בשירותיה לבצע עסקאות רכישה באינטרנט מבלי לחשוף בפני מקבל התשלום את פרטי כרטיס האשראי או חשבון הבנק של המשלם. באתר האינטרנט של פייפאל מצוין כי "היא חברה בינלאומית מובילה בתחום פתרונות התשלום, עם למעלה מ-152 מיליון חשבונות רשומים ופעילים ברחבי העולם. השירות של [פייפאל] זמין ב-203 מדינות ושווקים וב-26 מטבעות ומאפשר מסחר אלקטרוני כלל-עולמי כפתרון תשלום חוצה מדינות, שפות ומטבעות". (https://www.paypal.com/il/webapps/mpp/about, נצפה ב- 25.5.2015).

2. המשיבה, Pay Pal Pte. Ltd, היא אחת מזרועותיה של פייפאל, המופקדת על מתן שירותיה במספר מדינות, ביניהן ישראל. מבחינה משפטית מאוגדת המשיבה בסינגפור, ואולם יש לה גם אתר אינטרנט בשפה העברית המופנה לתושבי ישראל (https://www.paypal.com/il/webapps/mpp/home. להלן: "האתר הישראלי") ושירות לקוחות המיועד ללקוחותיה בישראל.

3. עצם פתיחת חשבון פייפאל אינה כרוכה בתשלום כלשהו מצד הלקוח, אולם הוא נדרש בעת פתיחת החשבון להסכים להסכם המשתמש לשירותי פייפאל המנוסח על ידי המשיבה ומעודכן מעת לעת (להלן: "הסכם המשתמש"). הסכם המשתמש אליו מפנה האתר הישראלי כתוב בשפה העברית, תוך שמובהר בו כי "כל תרגום של הסכם זה מסופק לנוחותך בלבד" וכי "במקרה של סתירה בין הגירסה האנגלית של הסכם זה לגירסה בשפה אחרת הגירסה האנגלית תחול" (סעיף 13.13 להסכם המשתמש). יצוין כבר בשלב זה, כי לא נטען לפניי שלצורך הדיון בטענות המבקש יש שוני רלוונטי בין הנוסח האנגלי לבין הנוסח העברי. לפיכך אתייחס בהמשך הדברים לנוסחים העבריים של הסכם המשתמש, ואותיר לעת מצוא גם את השאלה מה תוקפה של תניה ממין זה כשהיא כלולה בחוזה אחיד מהסוג בו עסקינן.

4. הסכם המשתמש שהיה בתוקף בעת הגשת התובענה, הוא ההסכם שעודכן לאחרונה ב- 20.2.2013 (ראו נספח ו' לבקשת האישור. להלן: "הסכם המשתמש בעת הגשת התובענה"). כאמור, הסכם המשתמש תוקן, בין השאר בעקבות הגשת התובענה שלפניי (ראו נספח א' לתגובת המשיבה לבקשת האישור. בנספח זה מצויין כי העדכון האחרון נעשה בו ב- 10.10.2013. להלן: "ההסכם המשתמש המתוקן"). אורך כל אחד משני ההסכמים הוא כ- 15 עמודים בכתב צפוף, כשלכל אחד מההסכמים ומצורפים גם שני נספחים (המכונים "מוצגים"), שאורכם הכולל כ- 27 עמודים נוספים.

5. המבקש מחזיק בשני חשבונות אצל המשיבה: האחד משנת 2004, משמש אותו לצרכיו האישיים (להלן: "החשבון האישי"), והשני משנת 2011, המוגדר על ידי המשיבה כחשבון "עסקי", משמש את המבקש לצרכי הרכב רוק בשם "earlyRise" בו הוא חבר (להלן: "החשבון העסקי"). במסגרת חשבונו העסקי מכר המבקש מוצרים שונים הקשורים לפעילות להקת earlyRise באמצעות האינטרנט. בעבור כל עסקה במסגרתה מכר המבקש מוצר הוא שילם למשיבה עמלה בסך 3.4% מסכום הכסף שהתקבל בחשבון בתוספת עמלה קבועה בסך 1.20 ש"ח (להלן: "עמלת הפקדה"). המבקש אינו מלין על עמלה זו. כמו כן בעת שנרשם לשירותי פייפאל בחר המבקש לנהל את חשבונו העסקי בדולר ארה"ב. לפיכך כל אימת שהועבר כסף לחשבון המבקש במטבע שאינו דולר ביצעה המשיבה המרה של הכספים וגבתה בגין כך עמלת המרה בסך 2.5% מהתשלום. גם על עמלה זו המבקש אינו מלין. אלא, שלטענת המבקש, וטענה זו אינה שנויה במחלוקת, כאשר ביקש לבצע משיכה מחשבונו העסקי לחשבון הבנק הישראלי שלו (אשר גם בו קיים למבקש חשבון מט"ח דולרי) נאלץ להמיר את הכספים מדולרים לשקלים ולא התאפשר לו להעבירם כמות שהם, לחשבון הבנק הישראלי ("טענת ההמרה הכפויה"). יתירה מכך, לטענת המבקש על אף שמשיכה זו הוצגה כמשיכה "ללא תשלום עמלה" והסכומים הוצגו כ"סכום ברוטו" בפועל כללה ההמרה עמלה בסך של 2.5% מסכום המשיכה, כאשר עמלה זו הוסוותה בשער החליפין על פיו נעשתה ההמרה וזאת מבלי שהדבר עוגן בהסכם המשתמש ומבלי שניתן עליו גילוי הולם ("טענת עמלת ההמרה הכפויה").

6. להלן המחשת טענות המבקש על פי הנתונים שפורטו בכתב התביעה: ביום 3.1.2012 ביקש המבקש למשוך סך של 350 דולר ארה"ב מתוך חשבונו העסקי לחשבון הבנק הישראלי שלו (בו קיים, כאמור, גם חשבון מט"ח דולרי). לו רצונו היה נענה במלואו היה חשבונו הישראלי מזוכה בסך של 350 דולר ארה"ב. לחילופין, לו סכום זה היה מומר על פי השער היציג שנקבע לאותו יום על פי בנק ישראל (שער חליפין של 3.814 ש"ח לדולר ארה"ב) היה אמור להתקבל בחשבונו סך של 1,335 ש"ח. אלא שבחשבון הבנק של המבקש הופקד על ידי המשיבה סכום של 1,289.71 ש"ח בלבד, המשקף שער חליפין של 3.685 ש"ח לדולר ארה"ב. הסיבה להבדל בשערי החליפין, וכאמור טענה זו אינה שנויה במחלוקת, היא ששער החליפין בו בוצעה ההמרה מגלם עמלה של 2.5% מעבר לשער החליפין הסיטונאי בו רוכשת המשיבה מט"ח. יצוין כי כאשר ביצע המבקש את המשיכה הוצג לו שער החליפין על פיו בוצעה ההמרה בפועל, וכן הסכום בשקלים שיועבר לחשבונו, אולם לא צוין כי שער החליפין מגלם עמלה כלשהי.

7. סעיף 5.1 להסכם המשתמש בעת הגשת התובענה קבע את הדרכים בהם יכול בעל חשבון פייפאל למשוך כספים שנצברו בחשבונו, בזו הלשון:

   "כיצד למשוך כסף

   בהתאם לארץ שבה חשבונך רשום, תוכל למשוך כסף מחשבונך בכל אחת מהשיטות הבאות: (א) על-ידי העברה אלקטרונית של הכסף לחשבון הבנק שלך בארה"ב או לחשבון הבנק המקומי שלך, (ב) על-ידי העברה אלקטרונית של הכסף לכרטיס ויזה שלך, (ג) על-ידי העברה אוטומטית יזומה של PayPal  למכשיר הפיננסי המקושר שלך, או (ד) על ידי בקשת המחאה פיסית בדואר. תחויב בעמלה על משיכת היתרה שלך כמפורט במוצג א' (עמלות)..."

   דף העמלות הנוגע למשיכת הכספים לחשבון בנק ישראלי בהסכם המשתמש בעת הגשת התובענה (נספח ז' לבקשת האישור) קבע כדלקמן: