אזולאי נ' עיריית רמת השרון

מונחת לפניי הודעה בדבר חדילה מהגבייה שעליה סבה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, לפי סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות), ובקשה מוסכמת לפסיקת גמול למבקש ושכר טרחה לבא-הכוח המייצג.

בבקשה לאישור התובענה הייצוגית טען המבקש כי בשנים 2016 ו-2017, בשל טעות במערכת המחשב של המשיבה, היא גבתה תשלומי ארנונה עודפים. נישומים בתחום השיפוט של המשיבה המשלמים ארנונה על-פי הסדר תשלומים חויבו בעבור החודשים ינואר ופברואר בערך הנקוב של התשלום ולא לפי נוסחת ההצמדה שבסעיף 1 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם–1980 (להלן: חוק הרשויות המקומיות). הואיל ומדד המחירים לצרכן הידוע בתקופה שבה יש להתחשב היה שלילי, המשיבה גבתה ארנונה יָתר על המידה. עילות התביעה הן הפרת ההוראות שבסעיף 1(א) לחוק יסוד: משק המדינה ובסעיפים 1 ו-4(א) לחוק הרשויות המקומיות. בקשה קודמת לאישור תובענה ייצוגית באותו נושא שהגיש המבקש (ת"צ [מנהליים ת"א] 59692-01-15 אזולאי נ' עירית רמת השרון) נגעה לחודשים ינואר–פברואר בשנים 2013–2015. בעקבותיה הודיעה המשיבה כי הפסיקה את גביית היתר, כך שתשלומי הארנונה לאותם חודשים מוצמדים על-פי נוסחת ההצמדה (נספח א לבקשה לאישור בתיק שלפניי). פסק-הדין (נספח ב) ניתן בהסכמת המבקש ואישר את הודעת החדילה. הבקשה לאישור בתיק שלפניי הוגשה לאחר שהמבקש נוכח לדעת כי המשיבה לא פעלה ברוח ההודעה בבקשה הקודמת, והוא חויב חיוב עודף גם בחודשיים הראשונים של השנים 2016–2017. סכום הגבייה העודפת בתביעתו האישית עומד על סך 14.17 ₪ בשנתיים הללו, ואת סכומה הכולל של התובענה הייצוגית הוא העריך ב-450 אלף ש"ח. עילות התביעה הן אותן הוראות חוק שפורטו לעיל כפי שבאו לידי ביטוי בבקשה הראשונה.

הבקשה לאישור התובענה הייצוגית הוגשה ביום 19.02.17, ואת הודעת החדילה הגישה המשיבה ביום 18.05.17, דהיינו לפני המועד הקובע כמשמעו בסעיף 9(א) לחוק תובענות ייצוגיות. להודעת החדילה צירפה המשיבה את תצהירו של מנהל הכנסות העירייה. לפי התצהיר (סעיף 2) היא חדלה ביום 09.03.17 לגבות ארנונה המשולמת בהסדר תשלומים בלי להצמיד את תעריפיה למדד בחודשים ינואר ופברואר. בכל הנוגע לגביית היתר שנגבתה בשנים 2016 ו-2017, המשיבה תשיב לחייבים ארנונה את הסכומים העודפים בתוך תשעים יום מהיום (סעיף 3). על יסוד הצהרת המשיבה אני מורה על דחיית הבקשה לאישור התובענה הייצוגית.

הצדדים הסכימו כי ייפסק למבקש גמול על סך 12 אלף ש"ח ולבא-כוחו שכר טרחה על סך ארבעים אלף ש"ח, בתוספת מס ערך מוסף. בהתחשב בעובדה שהמבקש היה צריך לעקוב אחר ביצועו של פסק-הדין שניתן בעקבות הבקשה הקודמת; בטרחה שטרח כאשר בדק ומצא כי חישובי המשיבה אינם נכונים והיא לא חדלה לגבות יותר מהמותר; ובהיקף החיוב – אני רואה לנכון לכבד את הסכמת הצדדים ומחייבת את המשיבה בתשלום הסכומים האמורים בתוך שלושים יום מהיום.

בנסיבות המתוארות לעיל איני מוצאת טעם כלשהו בפרסום או בקבלת עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה.

ניתן בלשכתי היום, כ"ז אייר תשע"ז (23 במאי 2017).

המזכירות תשגר את פסק-הדין לצדדים וליועץ המשפטי לממשלה.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: