ת"צ 38378-09-15 כהן נ' סופר פארם בע"מ

בפניי בקשה משותפת ומוסכמת מטעם הצדדים להסתלקות מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק).

1. ביום 21.9.15 פנה המבקש בתובענה ובבקשה לאשרה כייצוגית (להלן – בקשת האישור), שעניינה הטעיה באשר למספר היחידות הנמכרות במארז סכיני גילוח לגבר M5 של המותג "Life" (להלן – המוצר). על פי הנטען בתובענה ובבקשת האישור, על גב אריזת המוצר צויין, כי המארז מכיל חמש יחידות, בעוד שבפועל מכיל הוא ארבע יחידות בלבד.

2. המשיבה הגישה בקשה לסילוק בקשת האישור על הסף, שבגדרה הסבירה כי בחודש אוקטובר 2014 שונה עיצוב אריזת המוצר, ובשל טעות אנוש (הנובעת מכך שבסכיני הגילוח שבמארז יש חמישה להבים), צוין על גב האריזה כי היא מכילה 5 יחידות, אף שבפועל הכילה האריזה רק 4 יחידות. בהמשך לפניות צרכנים שהעמידו את המשיבה על טעותה, כך נטען, תוקנה הטעות כבר בראשית חודש נובמבר 2014 באמצעות הדבקת מדבקה על אריזת המוצר, שעליה צוין כי המארז מכיל 4 יחידות. בנוסף טענה המשיבה, כי צרכנים שרכשו את המוצר ופנו למשיבה בעניין כמות היחידות שבו, קיבלו פיצוי הולם. המשיבה התייחסה גם לכך שהמבקש רכש את המוצר בחודש אוגוסט 2015, כאשר על אריזתו לא בוצע התיקון האמור, וטענה כי מדובר בתקלה נקודתית בלבד. בעקבות הגשת בקשת האישור, כך נטען, עצרה המשיבה את מכירת המוצר ווידאה כי על כל יחידות המוצר שבסניפיה מודבקת המדבקה המתקנת. הוסף, כי הפידיון הכספי בעבור מכירת המוצר ממועד שינוי אריזתו ועד שהוגשה בקשת האישור הוא בסך 838,460 ₪, כך שנזק הממון המקסימלי שיכול היה להיגרם לקבוצה, אילו לא היתה מתוקנת האריזה, הוא 238,768 ₪.

3. המבקש סבר מצדו, כי התיקון של הטעות בכיתוב מספר היחידות על גב אריזת המוצר לא נעשה בצורה נאותה עובר להגשת הבקשה, והבהיר, כי בידיו נתונים אודות שלושה מקרים שונים של רכישת המוצר באריזה לא מתוקנת בחודש ספטמבר 2015, בשלושה סניפים שונים. המבקש הוסיף, כי ממסמכי המשיבה עולה, כי לאחר גילוי דבר הטעות בחודש נובמבר 2014 סופקו 20 מדבקות תיקון לכל אחד מ-190 סניפי המשיבה, כך שמדובר בתיקון של 3,800 אריזות המוצר, לכל היותר. זאת, אף שממסמכי רואי החשבון שצירפה המשיבה עולה, כי מחודש נובמר 2014 ועד למועד הגשת הבקשה נמכרו קרוב ל- 30,000 יחידות מן המוצר. לכן, כך נטען, המדבקות שהופצו לא הספיקו לתיקון מלאי האריזות הפגומות, כך שאלמלא הוגשה בקשת האישור ממשיכה הייתה המשיבה למכור את המוצר באריזתו הפגומה, תוך הטעיית ציבור לקוחותיה.

4. לאחר דברים אלה, ולאחר שהתקיימה ישיבת קדם משפט שבמהלכה הושמעה השקפתו הלכאורית של בית המשפט, הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להסתלקות מן התובענה הייצוגית. בבקשת ההסתלקות הובהר, כי אף שבאריזת המוצר נפל פגם, מדובר בתקלה שארעה בתום לב, ושתוקנה סמוך למועד שבו נתגלתה. בשים לב לשיעור הנזק הפוטנציאלי העולה מנתוני פידיון מכירת המוצר בתקופה הרלוונטית, ולעלויות ניהול התיק, הוסכם על הסתלקות מן התובענה, מבלי שיהא בבקשת ההסתלקות כדי ליצור מעשה בית דין ביחס לשאר חברי הקבוצה.

5. במסגרת זו הוסכם, כי המשיבה תתרום 45,000 ₪ לעמותת "חיים – למען ילדים חולי סרטן בישראל", הפועלת לקידום הטיפולים הרפואיים להם זקוקים ילדים חולי סרטן, ואף תמשיך לפצות צרכנים שיטענו כי רכשו את המוצר באריזתו הפגומה. כן הוסכם, כי המשיבה תשלם למבקש גמול בסך 15,000 ₪ וכן תשא בתשלום שכר טרחת עורך דינו בסך 20,000 ₪, בצירוף מע"מ כדין. כפי שהובהר בבקשה, פרט לסכומים אלה לא קיבלו המבקש ובא כוחו, ואף לא יקבלו בעתיד, במישרין או בעקיפין, כל טובת הנאה או תמורה בקשר להסתלקותם מבקשת האישור, ואף תצהירים מתאימים צורפו.

   עוד הוסכם בין הצדדים, שלא יהא צורך בפרסום מודעה בדבר הסתלקות מן התובענה.

   דיון

6. לאחר שעיינתי בבקשת ההסתלקות ובתצהירים שצורפו לה, בבקשת האישור ובבקשה לסילוקה על הסף, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לאשר את בקשת ההסתלקות, בהתאם לסעיף 16 לחוק, כיוון שהמוסכם בה סביר והולם את נסיבות העניין. זאת כיוון שמבקשת ההסתלקות ומטיעוני הצדדים עולה, כי עובר להגשת בקשת האישור ניסתה המשיבה לתקן את הפגם שנפל בציון מספר היחידות על גב אריזת המוצר, אלא שנראה כי ניסיון זה צלח באופן חלקי בלבד, כך שקמה הצדקה למתן פיצוי ביחס לעבר. בשל הקושי באיתורם של חברי הקבוצה לצורך הגשתן של תביעות אישיות, מקובל עלי כי המנגנון של תרומה לעמותה העוסקת בטיפולים רפואיים לילדים חולי סרטן – עמותה שביחס אליה הוצג אישור ניהול תקין מרשם העמותות – מתאים לנסיבות העניין. שיעור התרומה הולם את הנתונים בדבר הפידיון הכספי ממכירת המוצר בתקופה הרלוונטית ואת הנזק שעשוי היה להיגרם לציבור הצרכנים, וזאת בהתחשב בתיקון החלקי של הפגם באריזה שנעשה על-ידי המשיבה עובר להגשת בקשת האישור. נוכח האמור, בצירוף הפעולות שביצעה המשיבה לווידוא תיקון אריזת כל המוצרים שבסניפיה לאחר הגשת בקשת האישור, אשר נודעת להן תועלת לציבור הצרכנים, סבורה אני כי ההסכמה בין הצדדים בדבר תשלום גמול למבקש ושכר טרחה לבאי כוחו, סבירה אף היא.

7. בהתחשב בשלב המוקדם של ההסתלקות, ומשאין היא יוצרת מעשה בית דין, החוסם מי מחברי הקבוצה לפנות לבית המשפט בעתיד בהליך דומה במקרה שלא תתוקן אריזת המוצר, איני רואה מקום להורות על פרסום מודעה בדבר בקשת ההסתלקות (ראו, למשל: ת"צ (מחוזי-מרכז) 24356-04-10 הר עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים, 22.12.10)).