ת"צ 35135-06-11

א.בפניי בקשתוֹ של התובע לשקול מחדש את החלטתי הקודמת מיום 29.6.2015, בה קבעתי שכל צד ישא בשכרו של המומחה מטעם בית המשפט בגין שאלות ההבהרה שימציא אותו צד.

ב.התובע סבור שאין לחייבו לשאת בעלות שכרו של המומחה בגין שאלות ההבהרה וזאת, בין היתר, גם משום שמדובר בשלב שבו בקשת האישור כבר התקבלה, ומה גם שלטענתו עצם מינוי המומחה נבע מהתנהלותה של הנתבעת, שלא גילתה ו/או לא המציאה את המסמכים הרלוונטיים שהיו ברשותה, ומה גם שהתובע כבר נשא בהוצאות משפטיות לא מעטות, ואינו מוכן לשאת בהוצאות נוספות שעלולות להסתכם בעשרות אלפי שקלים חדשים.

ג.הנתבעת סבורה, בין יתר הדברים, שחלף המועד שעמד לרשות התובע למשלוח שאלות הבהרה, כך שהבקשה הוגשה לאחר המועד שנקבע למטרה זו, ומכל מקום הנתבעת נשאה במלוא עלות חוות דעתוֹ של המומחה (100,000 ₪), ולכן אין הצדקה לשנות את ההחלטה הקודמת מיום 29.6.2015, כשהבקשה דנן אינה אלא ניסיון לערער על ההחלטה הקודמת.

כמו כן מציינת הנתבעת, שחובתו של תובע ייצוגי לגלות נכונות לשאת בהוצאות הכרוכות בניהול התביעה. התובע גם לא הגיש תצהיר על כך שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו כיום לשאת בהוצאות הנדרשות, ואף לא הראה שפנה למי מחברי הקבוצה כדי שאלה יסייעו בידיו.

ד.לאחר שנתתי דעתי לטיעוניהם המפורטים של ב"כ שני הצדדים, מסקנתי היא שאין הצדקה לשינוי החלטתי הקודמת מיום 29.6.2015.

ה.אבהיר, כי נקודת המוצא של ב"כ התובע היא, שייתכן ויהא על המומחה לבחון מחדש את העסקאות (סעיף 3 בטיעוני התשובה), וכן שביצוע הבדיקה וכתיבת הממצאים לגביה ידרשו שעות עבודה נוספות (סעיף 4 בטיעוני התשובה).

יודגש, שבשלב הנוכחי אין כוונה ואין הוראה שהמומחה יבחן את העסקאות מחדש, או יבצע בדיקה מחודשת, ויכתוב את הממצאים לגביה.

אם המסקנה מתשובות ההבהרה של המומחה תהא שלפי שיקול דעתוֹ המקצועי יש צורך בבחינה מחודשת של הנתונים – אדוּן בכך בבוא העת בנפרד.