יחיעם נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ

עקב אילוצים שאינם בשליטת בית המשפט עבר התיק לטיפולי.

א.בפניי בקשה לאישור הסדר פשרה לפי סעיף 18 של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

ב.הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:

ביום 10.3.2014 ניתנה החלטה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש התובע (החלטה זו עסקה גם בבקשת אישור שהוגשה במסגרת ת"צ 34200-06-11, שנדחתה). במסגרת החלטה זו, התקבלה בקשת האישור שהגיש התובע כנגד הנתבעת, כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (להלן: "כא"ל"), ואילו בקשת האישור שהגיש כנגד חברת פייפאל ישראל בע"מ – נדחתה.

בבסיס בקשת האישור עמדה סוגיית גביית עמלת המרה על-ידי כא"ל בשיעור של 2.5% וכן הפרשי שער מטבע, בעסקאות עם בתי עסק בישראל, שנערכו בשקלים חדשים באינטרנט באמצעות חברת PayPal, תוך שימוש בכרטיס אשראי שהנפיקה כא"ל.

ההליך בתיק זה היה כרוך בהתדיינות רבה, במסגרתו גם הוגשה חוות דעת מקיפה של המומחה מטעם בית המשפט (משרד רואי החשבון שיף הזנפרץ ושות'), ואף הוגשו מספר הליכים לבית המשפט העליון, כשביום 18.5.2017 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון (בע"א 6348/16 + רע"א 7110/16 + ע"א 7777/16), לפיו הוסכם, בהמלצת בית המשפט העליון, על מחיקת הערעורים ובקשת רשות הערעור, ועל ביטול ההוצאות ושכר הטרחה בהם חויבה המבקשת בת"צ (מחוזי חיפה) 34200-06-11.

ג.לאחר שניתן פסק דינו הנ"ל של בית המשפט העליון, ניהלו הצדדים ביניהם מגעים בניסיון להגיע להסדר מוסכם, ואכן ביום 3.10.2017 הונחה בפניי הבקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית.

ד.בבקשה לאישור הסדר הפשרה מציינים הצדדים, כי על-פי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, סכום עמלות ההמרה והפרשי השער שנגבו על ידי כא"ל מלקוחות שביצעו עסקאות בשקלים חדשים עם בתי עסק שמקום מושבם בישראל, באמצעות השירות שמספקת חברת PayPal, כשאמצעי החיוב הוא כרטיס אשראי שהנפיקה כא"ל בתקופה שבין 3.11.2010 לבין 21.6.2011, הוא 99,000 ₪.

הצדדים מציינים, שעל רקע נתונים אלה, הם באו בדברים במטרה להביא את המחלוקת לסיום על דרך ההסכמה, ואכן הם הגיעו להבנות, לצרכי פשרה בלבד, ומבלי שצד מודה בטענות רעהו.