ת"צ 34911-09-12 בן אדאבה נ' חברת דואר ישראל בע"מ

רקע

1.המבקש – המייצג את עצמו – הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה, והמשיבה ביקשה לדחותה.

כיוון שהדברים אינם נדרשים לצורך החלטה זו, אציין באופן תמציתי בלבד את ענינה של הבקשה ואת נימוקי התשובה.

3.הבקשה דנה בשני עניינים:

1.המשיבה מוכרת בולים ומוצרים נלווים אחרים המיועדים למשלוח דואר לחו"ל וגובה בגינם מע"מ, בניגוד לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, הקובע שיעור מע"מ אפס בגין עסקאות של משלוח מטענים לחו"ל;

2.המשיבה נמנעת מלציין בפרסומיה הגלויים כי הבולים ומוצרים נלווים נוספים המשווקים על ידה מודפסים בחו"ל, תוך הטעיית הצרכנים.

המבקש העמיד את סכום התביעה הייצוגית על סך 5,000,000 ₪.

3.לעניין הראשון, המשיבה טוענת כי היא פועלת על פי חוק הדואר, התשמ"ו-1986 ובהתאם לתקנות שהותקנו לפיו, המבחינות בין מוצרים ושירותים "בסיסיים", שהיא מחויבת לספק, ובין מוצרים ושירותים אחרים, שהיא רשאית לספק.

המחירים עבור המוצרים והשירותים הבסיסיים, ובכללם הבולים, נקבעים בתקנות, והמשיבה חייבת לגבות מהצרכן אותו מחיר, עם מע"מ או בלעדיו, כך שהשאלה היחידה היא אם היא מחויבת להעביר לרשות מע"מ את חלקה, שאלה שאיננה נוגעת לצרכן.

באשר למוצרים הנלווים הנוספים, אלה אינם מיועדים למשלוח לחו"ל דווקא, וניתנים לרכישה גם מחוץ לדואר, ולכן היא רשאית לקבוע את מחירם וחייבת לגבות מע"מ בגינם.

לעניין השני, טוענת המשיבה, כי היא פועלת בהתאם לתקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי), תשמ"ז-1987, הקובעות את הפרטים שצריך לציין על הבולים ודברי הדואר.

המשיבה מעלה טענות נוספות לדחיית הבקשה, שלא זה המקום לפרטן.

4.לאחר ישיבת קדם המשפט הראשונה נקבע מועד דיון בבקשה (שנדחה בינתיים).

לאחריה, הגיש המבקש שלוש בקשות שונות: הראשונה – "לקבלת פרטים נוספים", השניה – "למתן צו עיון במסמך שנזכר", השלישית – "למתן צו עיון במסמכים שנזכרו בעקיפין".

המשיבה התנגדה לשלוש הבקשות, והגישה גם היא בקשה למחיקת כתבי טענות, כיוון, שלטענתה, הם מנוסחים באופן בוטה.