ת"צ 34581-03-14 שמעון נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

בהמשך לפסק הדין בו נדחתה התביעה ניתנת החלטה זו שעניינה הגמול לתובעת הייצוגית ושכר טרחת עורך דין.

המדובר בתביעה שעילתה גביית סכום של 153.12 ₪ על ידי הנתבעת בגין "רישום הערת אזהרה".

עמדתה של התובעת היא כי תרמה תרומה ממשית לאוכלוסיות רוכשי הדירות הנזקקים לשירותיה של הנתבעת והגנה על אוכלוסייה חלשה שאינה מודעת לזכויותיה. עוד חולקת התובעת על הטענה כי מדובר בגבייה מקומית וחד פעמית ולדעתה אין זה סביר. התובעת אף מפנה להליכים שקדמו להגשת התביעה ולחשיבות הציבורית של עידוד אזרחים לערנות אזרחית ולתיקון טעויות מצד רשויות.

הנתבעת טוענת כי מדובר בגבייה חד פעמית שנעשתה מתוך טעונת נקודתית, מקומית וחד פעמית של עובדת בסניף מסוים של הנתבעת ולא בהחלטת מדיניות. הנתבעת אף הוציאה עם קבלת התביעה ובטרם דיון בה הודעת חדילה. על רקע זה סבורה הנתבעת כי מדובר בתביעת סרק שכל מטרתה הגמול שישולם לתובעת ולבא כוחה. אין המדובר במקרה זה בקבוצה, הכנת התובענה לא הייתה כרוכה בעלויות מיוחדות והתועלת לקבוצה אינה קיימת. כך גם אין מקום לתת משקל לשיקול ההכוונה הציבורית.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחת עורך דין אך שיעורם של אלה צריך להיות מתון. לפיכך אני פוסק לתובעת גמול בסך של 1,000 ₪ וכן את סכום האגרה ששילמה ביתר, ככל שלא הושב לה, ולבא כוחה שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 4,000 ₪.

בקביעת הסכום מצאתי את עמדת הנתבעת וטיעוניה הולמים יותר את נסיבות המקרה והבאתי בחשבון את השיקולים הבאים:

1.על פני הדברים טענת הנתבעת כי מדובר בטעות נקודתית ומקומית לא נסתרה והתובעת לא הצביעה על כל נתון המלמד על גודל הקבוצה או היקפה. מכאן שהחשיבות הציבורית שהייתה בהגשת התובענה, גם אם קיימת, אינה רבה.

2.כתב התביעה אוחז עמודים בודדים ולא ניכר כי הושקעה בו עבודה חריגה. לא התקיימות דיונים או הליכים כל שהם ועל כן בבחינת שיקולי התשומה הפיצוי צריך להיות מתון. איני רואה את הסיכון שנטלה על עצמה התובעת בהגשת התביעה, כאמור בטיעוניה, כסיכון המצדיק פיצוי משמעותי.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ד, 18 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.