ת"צ 3305-08-13 הררי נ' מגה קמעונאות בע"מ

המבקשת הגישה בקשה לאישור תובענה כייצוגית בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 ("החוק"). לטענת המבקשת, המשיבה, המפעילה רשת של חנויות למכירה קמעונאית של מזון ומוצרי צריכה, הפרה את הוראות חוק פיקוח על מחירי מוצרים ושירותים תשנ"ו-1996 ("חוק הפיקוח 96") בכך שמכרה חלב טרי בכד פלסטיק המכיל שני ליטר במחיר שלפי הטענה עולה על המחיר המותר על פי צו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לחלב ומוצריו) תשע"ג-2013 ("צו הפיקוח"). ליתר דיוק, המבקשת טענה כי היא רכשה חלב טרי, הן של 1% שומן ("חלב 1%") והן של 3% שומן ("חלב 3%"), ועל פי צו הפיקוח המחיר המרבי שמותר לגבות עבור כד פלסטיק של שני ליטר הוא, בהתאמה, 12.22 ₪ ו-13.08 ₪, ואילו המשיבה גבתה, בהתאמה, 12.59 ₪ ו-13.18 ₪.

המבקשת טענה כי מעשי המשיבה מקימים לקבוצת הצרכנים – שהוגדרו כרוכשי חלב 1% וחלב 3% בכד פלסטיק המכיל שני ליטר – עילות תביעה של הפרת חובה חקוקה, רשלנות, הפרת חובת תום לב ועשיית עושר ולא במשפט. הסעד שהתבקש הוא השבה של הסכום שנגבה ביתר, וכן פיצוי בגין נזק לא ממוני.

המשיבה כפרה בכך שהמוצרים שאותם רכשה המבקשת, היינו חלב 1% וחלב 3% בכדים המכילים שני ליטר, נתונים לפיקוח, ומשום כך לא ניתן לייחס לה, לטענתה, הפרה של חוק או צו הפיקוח.

מכתבי הטענות הסתבר שלא קיימת מחלוקת עובדתית, ועל רקע זה הצעתי לבעלות הדין בדיון שהתקיים ביום 27.5.14, שההחלטה בבקשת האישור תינתן על יסוד כתבי הטענות. המבקשת הסכימה והמשיבה ביקשה שהות לשקול את ההצעה, ומאוחר יותר היא הודיעה שההצעה מקובלת גם עליה. בצד זאת, בעלות הדין ביקשו, ובקשתן נענתה, שיורשה להן להגיש טיעון משלים בנוסף לכתבי הטענות שכבר הוגשו. ביום 24.7.14 הגישה המבקשת בקשה לצרף כראיה מסמך שכותרתו היא "הבהרת עמדת המפקח לעניין מוצרי חלב שהם 'מצרך דומה'", ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות הנוגעים לבקשה זו דחיתי אותה, בעיקר מפני שכפי שנאמר באותו מסמך תחולתו תהיה מיום 1.8.14, וככזה הוא צופה פני עתיד, ולא ניתן להסיק ממנו לעניין המחלוקת המתבררת בבקשת אישור זו.

עיקרי הטענות

המבקשת טוענת כי החלב הנמכר בכד פלסטיק של שני ליטר הוא 'מצרך דומה' (כשמשמעות המונח בחוק הפיקוח 96) לחלב הנמכר בקרטון של ליטר אחד, ולכן מכירתו במחיר העולה על כפולת המחיר שנקבע בצו הפיקוח מהווה הפרה של הוראות חוק הפיקוח 96, הפרת חובה חקוקה, רשלנות, הפרת חובת תום לב ועשיית עושר ולא במשפט. עקב כל אלה נגרם למבקשת, ולקבוצה המיוצגת, נזק ממון כסכום ההפרש בין המחיר שגבתה המשיבה למחיר המפוקח, וכן נזק שאינו ממוני בשל פגיעה בזכויות המבקשת כצרכנית. לטענת המבקשת, המסקנה שהחלב הנמכר בכד שני ליטר נתון גם הוא בפיקוח מתחייבת מלשון חוק הפיקוח 96 ומצו הפיקוח, ומתכליות החקיקה שאותן נועדו לקדם דברי חקיקה אלה.