ת"צ 31935-11-13 ויזר נ' בנק הפועלים בע"מ

לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית שבכותרת. מהטעמים שיפורטו להלן סברתי כי יש מקום לאשר את הבקשה, ולתת להסדר הפשרה תוקף של פסק דין.

א. רקע

1. ביום 18.11.2013 הגיש המבקש, מר אמיר ויזר, באמצעות באי הכוח המייצגים, עו"ד יעקב שפיגלמן ועו"ד עמית עידו, תביעה ובקשה לאישורה כתובענה כייצוגית נגד המשיב, בנק הפועלים בע"מ (להלן: "התובענה" ו- "הבנק", בהתאמה). התובענה הוגשה לפי פרט 3 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 ("תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו").

2. לטענת המבקש הבנק גבה מלקוחותיו המחזיקים בכרטיס אשראי חוץ בנקאי שהונפק על ידי תשלובת ישראכרט עמלה בסך 5 ש"ח בגין משיכת כספים ממכשירים למשיכת מזומנים המוצבים במרחק העולה על רדיוס של 500 מטר מסניפי הבנק (להלן: "בנקט מרוחק"), וזאת בניגוד לקבוע בתעריפון הבנק ועל אף פרסומים על גבי הבנקטים המרוחקים בהם נאמר כי לקוחות הבנק שימשכו מזומנים בכרטיסים שהונפקו על ידי תשלובת ישראכרט יהיו פטורים מעמלה זו. היקף הגבייה ביתר הוערך על ידי הצדדים במסגרת הסדר הפשרה בכ - 740,000 ש"ח (נומינאלית) ביחס ל- 7 השנים שקדמו להגשת התובענה.

3. עוד בטרם הוגשה תשובת הבנק לבקשת האישור הגישו הצדדים ביום 3.11.2014 הודעה בדבר הסכמות על סיום ההליך בפשרה. ואולם, מאחר שגיבושו הסופי של הסכם הפשרה התעכב התקיים דיון ראשון בתיק ביום 29.1.2015 במסגרתו התבקשו הצדדים לגבש את הסדר הפשרה בשים לב להערות שעלו בדיון. אלא, שהכוונות לא הבשילו בשלב זה לכדי מעשה, וביום 1.3.2015 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי לא עלה בידם להגיע להסכמות. דיון נוסף בתיק התקיים ביום 19.4.2015 ובסמוך לאחריו פנו הצדדים להליך גישור בפני כבוד השופטת בדימוס אורית אפעל גבאי (להלן: "המגשרת").

4. ביום 19.7.2015 הודיעו הצדדים כי הליך הגישור צלח, וכי עלה בידיהם לגבש הסדר פשרה. ביום 4.8.2015 הוגשה הבקשה לאישור הסכם פשרה בתובענה ייצוגית על בסיס הצעת המגשרת (להלן: "הסדר הפשרה").

5. ביום 21.9.2015 התקבלה החלטת בית המשפט לפיה אין מקום לדחות על הסף את הסדר הפשרה, ועל הצדדים לפעול בהתאם להוראות סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 ותקנה 12 (ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010. באותה החלטה ביקשתי מהבנק הבהרה ביחס לתחולת ההסדר על לקוחותיו המחזיקים בכרטיס אשראי מתשלובת ישרכארט אשר אינו מקושר לחשבונם בבנק הפועלים. התייחסות הבנק הוגשה ביום 6.10.2015 במסגרתה הובהר כי לבנק אין מידע אודות כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים של לקוחותיו המשויכים לחשבונות בבנקים אחרים וכי מכל מקום לקוחות אלו אינם חלק מן הקבוצה והסדר הפשרה לא יחול עליהם.

6. ביום 29.11.2015 הגישה באת כוח היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד לימור חלד - רון, עמדה ראשונית ביחס לבקשה לאישור הסדר הפשרה. על פי עמדה זו הסדר הפשרה חסר במידע מהותי החיוני לגיבוש עמדה כדבעי מטעם היועמ"ש. על כן, סברה ב"כ היועמ"ש כי ראוי להורות לבנק למסור השלמות והבהרות ביחס לבאים: תצהיר התומך בטענות המועלות בהסכם הפשרה בקשר עם עלויות איתור נתוני האמת אודות סך העמלות שנגבו על ידי הבנק ועלויות איתור חברי הקבוצה. כן סברה ב"כ היועמ"ש כי על הבנק למסור מידע בדבר פילוח הנזק שנגרם לנפגעים וזאת תחת נקודת המוצא כי יש מי שעשה שימוש תדיר יותר במכשירים המרוחקים ביחס לשאר לקוחות הבנק. לבסוף סברה ב"כ היועמ"ש כי בשים לב לאופי מנגנון הפיצוי המוצע יש מקום לקבל מהבנק דיווח ביחס למספר הבנקטים המרוחקים כיום ומהו התכנון העתידי של הבנק בקשר למספרם בחמש השנים הקרובות.

7. תצהיר משלים מטעם הבנק במענה להודעת ב"כ היועמ"ש הוגש כבר למחרת היום. בתצהיר זה פירט מר אריק משה, מנהל מדור שירותים עצמאיים בבנק, את הטעמים להערכת העלויות הגבוהות של איתור העמלות נשוא בקשת האישור ואיתור חברי הקבוצה. בין היתר, התייחס מר משה לכך כי תחשיבי הבנק בוצעו על בסיס תקופה של שנתיים וחמישה חודשים בלבד, וזאת, כך לפי דברי ב"כ הבנק בדיון שהתקיים ב- 1.12.2015, לאור העובדה שבמאגרי הבנק נשמר מידע אשר ניתן לשלוף ולעבד רק ביחס ל-3 השנים האחרונות. כן ציין מר משה בתצהירו כי למועד עריכת התצהיר מצויים בבנק 93 בנקטים מרוחקים וכי לא קיים בבנק תכנון לגבי מספר המכשירים העתידי.