ת"צ 30974-12-13 שושנה נ' סדש בע"מ

1.לפני בקשת המבקש להסתלק מהתובענה ובזאת בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו – 2006 (להלן "חוק תובענות ייצוגיות").

עניינה של הבקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "הבקשה לאישור") בטענה ולפיה המשיבה מכרה דלק ממשאבות אשר לא הוצמד להן, במקום המיועד לכך, חותם כיול בתוקף ו/או לא הוצמד להן חותם כיול בכלל וזאת בניגוד לסעיפים 37 – 41 לתקנות המשקולות והמידות תשכ"ג – 1963 , ונטען, כי המשיבה הפרה חובה חקוקה על פי סעיף 63 לפקודת הנזיקין וכן התעשרה שלא כדין.

2.המשיבה בתשובתה לבקשה לאישור פירטה, מדוע התובענה מופרכת לטעמה ומדוע העובדות שנטענו והטענות שנטענו בבקשה לאישור ובתובענה אינן מקימות עילת תביעה כלשהי.

כך למשל, צורפו מסמכים אשר מאשרים קיומן של בדיקות אימות דיוק בתוקף בתחנה נושא התובענה.

כמו כן נטען, כי הבקשה לאישור והתובענה הוגשו כנגד נתבעת לא נכונה.

עוד נטען, כי התובענה מערבבת ומבלבלת בין מושגים שונים. אין איסור בדין להשתמש במשאבות דלק שלא נושאות מדבקת אימות דיוק בתוקף וכן לא הובאה כל אסמכתא לכך שנגרם למבקש – התובע או לציבור נזק כלשהו כתוצאה מהיעדר מדבקת אימות דיוק בתוקף.

3.בדיון שהתקיים לפני ביום 15/9/14 המלצתי לצדדים להגיע להסכמה בנוגע למתווה של הסתלקות מהתובענה, וזאת לאחר דיון בעל פה בנוגע לטענות שהועלו על ידי המשיבה בתשובה לבקשה לאישור, והצעתי בהחלטתי, כי אני אפסוק את שכר הטרחה והגמול על פי שיקול דעתי, אם אגיע למסקנה שיש מקום לפסוק שכר טרחה וגמול במקרה דנן.

4.ב"כ הצדדים הודיעו ביום 2/10/14, כי המבקש מסכים להסתלק מהתובענה ובהודעה שהוגשה על ידם נכתב כי סוכם שהצדדים יגישו לבית משפט בתוך 14 יום טיעונים בכתב בשאלת פסיקת ההוצאות והגמול. (לרבות השאלה – אם יש לפסוק הוצאות לטובת המשיבה).