ת"צ 29489-07-14 המועצה הישראלית לצרכנות ואח' נ' איקיוטק דיגיטל וויז'ן בע"מ ואח'

עיינתי בבקשת המבקש שכותרתה "בקשה מטעם חבר בקבוצת הייצוג להשתתף בדיונים" כן עיינתי בתגובות, ולא ראיתי להיעתר לבקשה.

לא השתכנעתי כי השתתפות המבקש בדיונים בהליך דנא היא "דבר דרוש לשם ניהולה היעיל וההוגן של התובענה הייצוגית" כלשון סעיף 15(א) לחוק תובענות ייצוגיות, ואף לא הובא כל נימוק שיש בו לשכנע כי קיים צורך ספציפי להגן על עניינו של המבקש ולאפשר השתתפותו בשל כך.

הנימוק העיקרי לבקשת המבקש, ככל שעולה לכאורה מהבקשה הנפרסת על פני 168 עמודים והמנוסחת באופן מסורבל ולא נהיר, הוא למעשה חזרה על טענה שכבר העלה המבקש במסגרת בקשה לאחד את ההליך שהגיש בת"צ 34841-06-14 עם התובענה דנא. בין השאר טען המבקש שם וגם כאן- כי על המועצה לצרכנות לכלול במסגרת בקשת אישור זו עילות שהחריגה ממנה במפורש (יאמר כי בהתאם לתגובת המועצה, העילות שהוחרגו - נגד חברות הסלולר עצמן- כבר מתבררות בהליכי תובענות ייצוגיות שהחלו קודם לבקשת אישור זו).

בהחלטה מיום 28.4.15 שעניינה בקשת האיחוד בת"צ 34841-06-14 ציינתי כי לא שוכנעתי שאיחוד הדיון כמבוקש ייעל את ההליכים, גם לאור הנסיבות בהן בקשת האישור של המבקש כוללת עילות שהמועצה החריגה מבקשתה במפורש. והנה שב עתה המבקש על טענה זו כנימוק לבקשה להשתתף כצד לדיון, טענה עליה כבר נתתי דעתי כאמור.

אני סבורה כי צירוף המבקש להשתתף בדיונים כאן ישיג מטרה הפוכה מניהול הליך יעיל והוגן; כך למדתי כי רבים מההליכים (הלא מעטים) במסגרת חוק תובענות ייצוגיות בהם היה המבקש מעורב "נדחו על ידי ערכאות רבות שאף התייחסו לסגנונו ולאופן הבעייתי של התנהלות המבקש כ'מתדיין סדרתי'" כפי שציינתי בהחלטה הנ"ל. לכך יש להוסיף גם את דברי המבקש עצמו בדבר "היריבות המרה בין ליבל לבא כוח המועצה", כנזכר בבקשת האיחוד שהגיש.

לטעמי יש חשיבות לסוגייה המובאת לבית המשפט במסגרת התובענה הייצוגית ולא לשאלת מיהות המייצגים, באי כוחם והעניין האישי של כל אחד - יאמר כי דיון באלה, סוגייה טפלה לעיקר, לא תורם לנושא התובענה הנדונה בבתי המשפט במסגרת חוק תובענות ייצוגיות והשתכנעתי כי עניינה של הקבוצה מובא בצורה ראויה ע"י המשיבה (כפי שאף אמר המבקש בעצמו בבקשת האיחוד שהגיש).

לא נעלם מעיניי כי המבקש הגיש בעבר בקשות להשתתף בדיונים לפי ס' 15 לחוק בהליכים נוספים הקשורים לתיק זה, בקשות שנדחו על ידי בתי המשפט גם מן הטעם שהיענות לבקשתו של המבקש "יהא בה כדי לסרבל ולהכביד עד מאוד על הדיון שלא לצורך" (כאמור למשל בהחלטת כבוד הש' ברון בתא 244/06 מיום 11.03.2010).

משכך, אני דוחה את בקשת המבקש.

לא ראיתי לחייב בהוצאות.

ניתנה היום, י"ט אב תשע"ה, 04 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: