דבוסקין ואח' נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ ואח'

לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית שבכותרת. עניינה של התובענה, בתמצית, בטענת המבקשים כי המשיבות, מפעילות שירותי תחבורה ציבורית, מפרות את חובתן על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1988 ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית). מהטעמים שיפורטו להלן סברתי כי יש מקום לאשר את הבקשה, ולתת להסדר הפשרה תוקף של פסק דין.

א. רקע

1. ביום 11.9.2014 הגישו המבקשים, באמצעות באי כוחם, תובענה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית (להלן:"בקשת האישור"), נגד שלוש מפעילות של שירותי תחבורה ציבורית: אגד אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ (המשיבה 1, להלן: "אגד"), דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ (המשיבה 2, להלן: "דן"), ונתיב אקספרס – תחבורה ציבורית בע"מ (המשיבה 3, להלן: "נתיב אקספרס"). ביום 4.1.2017 ניתן על ידי פסק דין חלקי המאשר הסדר פשרה שכרתו המבקשים עם נתיב אקספרס. פסק דין זה עניינו הסדר הפשרה שכרתו המבקשים עם אגד ודן (שתיהן ביחד להלן: "המשיבות").

2. עניינה של התובענה, כאמור, בטענות המבקשים כי המשיבות מפירות את הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1988 (להלן: "חוק השוויון") ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), תשס"ג-2003 שהותקנו מכוחו (להלן: "תקנות 2003"). זאת, בכל הנוגע להימצאות מערכות עזר לשמיעה ("מערכות עזר") בעמדות השירות או המודיעין המופעלות על ידן (להלן: "עמדות שירות"). לטענת המבקשים, בחלק מעמדות השירות אותן מפעילות המשיבות לא הותקנה מערכת עזר כלל, בעוד שבעמדות שירות אחרות לא היו המערכות תקינות, או שלא פעלו באופן יזום ורציף כל זמן שניתן שירות בעמדה (כלומר בלי שיהיה צורך לבקש להפעיל אותן).

   בקשת האישור הוגשה לפי פרט 9(1) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "התוספת"), שלפיו ניתן להגיש תובענה ייצוגית בקשר ל"תביעה בעילה לפי פרקים ד', ה' או ה' 1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות", וכן לפי פרט 1 לתוספת הקובע כי ניתן להגיש תובענה ייצוגית בקשר ל"תביעה כנגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו".

3. ביום 16.3.2015 הגישו המשיבות את תגובותיהן לבקשת האישור (להלן: "תגובות המשיבות"). במסגרתן נטען, בתמצית כך: חובת ההנגשה אשר המבקשים טענו להפרתה טרם התגבשה במועד בו הוגשה הבקשה (הבקשה הוגשה בחודש ספטמבר 2014, כאשר מועד השלמת הנגשת עמדות השירות חל לשיטת המשיבות בחודש דצמבר 2014, ולא בחודש דצמבר 2013, כטענת המבקשים); החל מהמועדים הקבועים לכך בדין ונכון להיום, עמדות השירות שבהפעלת המשיבות מקיימות את מלוא דרישות הדין ולמעלה מכך; הבקשה לאישור משקפת לכל היותר שיבושים נקודתיים בהפעלת מערכות העזר, שאינם מצדיקים בירור במסגרת של תובענה ייצוגית.

4. בתשובה שהגישו לבקשת המשיבות טענו המבקשים, בין היתר, לקיומה של תוכנית להנגשת מתקנים מרכזיים מחודש 5/2012 (שצורפה לתגובה), שחייבה לטענתם להשלים את הנגשת חלק מהם עד לסוף שנת 2012 או עד לסוף שנת 2013. בנוסף, טענו כי גם אחרי הגשת בקשת האישור והתגובות לה, מערכות העזר בעמדות השירות של המשיבות אינן פועלות כנדרש. בתגובה לכך, הגישה אגד בקשה למחיקת סעיפים, בטענה להרחבת חזית אסורה (במסגרתה התייחסה באופן ראשוני לנטען, תוך דחיית הטענות).

5. לטענת המשיבות, הן עומדות כיום באופן מלא (ואף למעלה מכך) בכל חובות ההנגשה החלות עליהן על פי דין, והתקלות הנטענות מצביעות לכל היותר על שיבושים נקודתיים. לטענת המבקשים, המערכות הקיימות סובלות מתקלות ונציגי השירות מתקשים בהפעלתן.

6. בהתאם להמלצת בית המשפט בדיוני קדם המשפט, פנו הצדדים להידברות, ובתום משא ומתן ממושך שניהלו (בסיועה של מגשרת, השופטת בדימוס אורית אפעל גבאי), הגישו ביום 13.7.2017 בקשה לאישור הסדר פשרה שנכרת ביניהם (להלן: "הבקשה" ו-"הסדר הפשרה", בהתאמה).

7. ביום 6.8.2017 הוריתי לפעול לגבי הבקשה לאישור הסדר הפשרה בהתאם להוראת סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 ותקנה 12(ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010. דהיינו, על פרסומה להתייחסויות הציבור ועל העברתה לעיון היועץ המשפטי לממשלה והנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

8. חברי הקבוצה לא הגישו התנגדויות או בקשות לצאת מהקבוצה, ואיש מהם לא התייצב לדיון שהתקיים ביום 26.11.2017 בעניין אישור הסדר הפשרה. בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד לירן פאר, הודיע ביום 1.10.2017 כי הוא אינו מוצא לנכון להגיש עמדה ביחס להסדר הפשרה.