ת"צ 28353-12-13 עאזם נ' עיריית טייבה

ביום 15.12.13 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית. בתובענה טען כי המשיבה גובה ארנונה ביתר בשל כך שאינה מצמידה תשלומים המשולמים בהסדר תשלומים לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) תש"ס- 1980 (להלן: "חוק הריבית"), למדדים שליליים.

ביום 4.5.14 התקיים קדם משפט בתיק זה ובתיקים נוספים שבהם נטען לאותה עילה. באותו דיון הוריתי כי בבקשה שלפניי יודיע ב"כ המבקש בתוך 30 יום אם ביצע המצאה כדין למשיבה.

ביון 22.5.14 עתר ב"כ המשיבה להארכת מועד של 60 יום להגשת התגובה, בהסכמה. באותו יום ניתנה ארכה כמבוקש.

ביום 29.7.14 הוריתי כי המשיבה תגיש תגובתה לא יאוחר מיום 1.9.14.

ביום 21.9.14 קבעתי שלמרות ההחלטות שניתנו לא הוגשה תגובה וכי אם לא תגיש המשיבה תגובתה עד 5.10.14 יקבע מועד דיון והיא תחויב בהוצאות.

ביום 2.11.14 קבעתי שבהיעדר תגובה נקבע דיון וחייבתי את המשיבה בהוצאות לאוצר המדינה.

ביום 11.12.14 התקיים דיון, ללא שהמשיבה טרחה להגיש תגובה לבקשת האישור.

אציין, כי במסגרת בקשת אישור אחרת שנידונה יחד עם הבקשה הנוכחית במסגרת קדם המשפט הראשון, בעניין ת"צ (מח'-מרכז) 32239-05-13 גרטנר נ' עיריית פתח תקווה (21.10.14) נדרשתי לסוגיה של המדדים השליליים ואישרתי תובענה ייצוגית לאחר שהגעתי למסקנה כי פרשנות חוק הריבית אכן מביאה לכאורה למסקנה כי יש להביא בחשבון מדדים שליליים.

בדיון שהתקיים ביום 11.12.14 טען ב"כ המשיבה כי בחיובי הארנונה בשנת 2014 חישבה המשיבה את הארנונה בהתחשב במדדים שליליים, וכן טען: "אני לא יודע כרגע לגבי השנים הרלבנטיות לתובענה אם התחשבו במדדים שליליים".