ת"צ 27875-03-15 עובדיה נ' מדינת ישראל

בקשה לסילוק על הסף של הבקשה לאשר את התובענה המנהלית שבנדון כייצוגית. התובענה הינה להשבת סכומים שנגבו לטענת המבקש ביתר בגין אגרת מתן מידע ממרשם האוכלוסין.

עיקרי העובדות

המבקש, עו"ד במקצועו, נדרש, לטענתו, בעקבות תיקון תקנות ההוצאה לפועל, תש"מ - 1979, לצרף לכל בקשת ביצוע שהוא מגיש בהוצל"פ אישור פרטי חייב, מעודכן לשלושה חודשים אחרונים ממשרד הפנים. לפי סע' 5 לתקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום), תשל"ג – 1972 (להלן: "התקנות"), וסע' 3(ב) לתוספת לתקנות, מגיש הבקשה לאיתור מען, חייב לשלם אגרה בסך 20 ₪ . משנת 2004 לערך ועד לאפריל 2014, סיפקה המשיבה מענה לשאילתות להוצאה לאור של לשכת עורכי הדין ממערכת אביב, וזו סיפקה לעורכי הדין באופן מקוון מענה לשאילתות אלו בעלות של כ- 4.5 ₪.

המבקש הגיש תובענה מנהלית ייצוגית, ובקשה לאשרה כייצוגית, בשם כל מי שנאלץ, בשנתיים שקדמו למועד הגשת בקשת האישור, לשלם את האגרה הנ"ל בסך 20 ₪ עבור קבלת פרטי איתור מען מהמשיבה. לטענתו, סכום זה הוא מופקע ובלתי סביר לפי כלל המשפט המנהלי, ולפיכך מן הדין כי המשיבה תשיב לכל חברי הקבוצה את הסכום שנגבה ביתר. המבקש עתר להשבת ההפרש שבין העלות ששילם כל אחד מחברי הקבוצה בפועל (20 ₪ לבקשה) לבין עלות סבירה של אותה שאילתה (0.5 ₪ - 4.5 ₪). לחילופין עתר המבקש להשבת ההפרש שבין המחיר ששולם בפועל (20 ₪) לבין כל מחיר סביר שיורה ביהמ"ש.

עיקרי טענות הצדדים

לטענת המשיבה יש לסלק על הסף את בקשת האישור מהסיבות הבאות: