צור ואח' נ' 012 טלקום בע"מ ואח'

לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה לפי סעיף 18 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 בעניין בקשת האישור שהגיש מבקשת 3 כנגד משיבה 3.

רקע והשתלשלות ההליך

ביום 19.1.10 הגישו המבקשים בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד חמש חברות תקשורת (להלן: "בקשת האישור"). עניינה של בקשת האישור בטענה כי המשיבות מפרות את החובה לתת ללקוחותיהן שירות טלפוני חינם לטיפול בפניות בעניין תקלות כפי שמחייב אותן הרישיון שניתן להן.

ביום 5.6.14 ניתן פסק דין המאשר את הסדר הפשרה שבין מבקש 2 למשיבה 5, ביום 11.4.18 ניתן פסק דין המאשר את הסדר הפשרה שבין מבקש 1 למשיבה 1 וביום 14.7.15 התקבלה בקשת האישור בעניינם של מבקשת 4 ומשיבה 4 וזו מתבררת לגופה.

בעניינה של משיבה2 הוגש בקשה לאישור הסדר פשרה, אשר תידון בנפרד.

עניינה של החלטה זו הוא בהסדר פשרה בין מבקשת 3 לבין משיבה 3 (להלן: "המבקש" ו"המשיבה", בהתאמה).

תמצית בקשת האישור - המשיבה היא חברה המספקת לציבור, בין היתר, שירותי טלפון בינלאומי ועד ליום 1.8.07 סיפקה גם שירותי אינטרנט מכוח רישיון שניתן לה ממשרד התקשורת (להלן: "הרשיון"). המבקשת היא צרכנית של המשיבה.

המשיבה לא קיימה את חובתה החוקית לספק שירות טלפוני בחינם למתן מענה לפניות לקוחותיה הקשורות בתקלות של קבלת שירותים הניתנים על ידה, בהתאם לקבוע בסעיף 54.1 ברשיון. סעיף זה קובע: "בעל רישיון יקיים שירות קבוע לטיפול בפניות מקבלי שירותיו, לעניין תקלות בקבלת שירותיו, ולשם כך יפעיל מוקד מאויש לקבלת הודעות ותלונות כאמור...לרבות באמצעות טלפון ופקסימיליה, וכמפורט בנספח ג'. בעל הרישיון ישא בעלות של פנייה טלפונית למוקד" (הדגשות שלי – מ' נ').

כך, לקוח המתקשר מטלפון נייד בעת התקשרות למוקד המטפל בתקשורת בינלאומית משלם תשלום מלא בעד השיחה, ולקוח המתקשר מטלפון נייד או נייח למוקד שירות ותקלות בענייני אינטרנט משלם תשלום מלא בעד השיחה.

הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור כנגד המשיבה היא "כל ציבור הלקוחות והצרכנים של 013, אשר התקשרו למוקד השירות הטלפוני של 013 במספר 1838 ו/או למוקד האינטרנט במספר 3031* ו/או לכל מספר אחר, כפי שהשתנה במהלך השנים, שהוביל ליעד זה... וחוייבו בגין כך בתשלום בשבע השנים האחרונות ועד למועד בו תקים 013 קו חינם כנדרש ברישיון" (סעיף ג'3 בפתיח לבקשת האישור).