חטיב נ' פרשמרקט בע"מ

בפניי בקשה מוסכמת לאישור הסתלקותו של המבקש מהבקשה לאישור התובענה הייצוגית נשוא תיק זה, על פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 (להלן: "החוק"), וכן להורות על דחיית תביעתו האישית של המבקש, ללא קבלת גמול וללא צו להוצאות.

עניינה של התביעה דנן, בהטעיה נטענת של צרכני המשיבה, המתבטאת בכך שבניגוד לפרסום בעלוני הפרסום מטעמה, המשיבה שיווקה ומכרה אריזות פחמים במשקל נמוך בהרבה ממשקל האריזות שפורסם בעלונים (על פי העתק עלון שצורף לבקשה - 2 ק"ג פחם באריזה).

המבקש ביקש לאשר התובענה כייצוגית, תוך טענה כי הקבוצה כוללת את כל הצרכנים אשר רכשו בשבע השנים האחרונות חבילות פחמים אצל המשיבה, אשר לגביהן נטען כי משקלן הוא 2 ק"ג ובפועל משקלן היה נמוך יותר, ועל דרך האומדנה העמיד את סכום התובענה ביחס לכל חברי הקבוצה על סך של 90,000 ₪. נזקו האישי הנטען של המבקש הועמד על סך של 4.4 ₪.

ביום 18/09/17 הגיש המבקש בקשה זו, כאשר היא נתמכת בתצהירו ובתצהיר בא כוחו. על פי הנטען בבקשה, היא הוגשה עקב הבהרות שקיבל ב"כ המבקש מהמשיבה, לפיהן, "המוצר אשר רכש המבקש, כלל אינו המוצר אשר הוצג בעלון הפרסום" וכי "קיימת התאמה בין אשר הוצג ע"י המשיבה בעלון הפרסום לבין הכמות אשר הוצגה על גבי המוצר הרלוונטי". על כן טוען המבקש, כי לא התקיימו התנאים לאישור התובענה כייצוגית.

לציין, כי הדיון בבקשה זו נעשה בשלב מקדמי, בו טרם הוגשה תגובת המשיבה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

על פי סעיף 16(א) לחוק, הסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית, טעונה אישור בית המשפט. סעיף 16(ד)(1) לחוק קובע, כי גם כאשר אישר בית המשפט הסתלקותו של מבקש, הוא רשאי לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כח מייצג אחרים, וכן להורות על פרסום או אי פרסום הודעה על כך בהתאם לפרשנות אשר ניתנה בפסיקה להוראות תקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע – 2010, "והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור" (ראה: ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (26/01/11; פורסם במאגרים משפטיים 26.01.11)).