ת"צ 24532-10-14 עמי חן חסון יזמות בניה והשקעות בע"מ נ' עיריית נס ציונה ואח'

לפניי בקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה לפי סעיף 9(ג) בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

רקע והשתלשלות העניינים

ביום 19.10.14 הגישה המבקשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד משיבה 1 להשבת כספים שנגבו ביתר בהתאם לפרט 11 בתוספת השנייה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "בקשת האישור", "המשיבה" ו"חוק תובענות ייצוגיות", בהתאמה). משיבה 2 צורפה לבקשת האישור כמשיבה נוגעת בדבר בהתאם לתקנה 18 בתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 ולא התבקש סעד בהתייחס אליה.

תמצית בקשת האישור - בקשת האישור הוגשה בגין שתי עילות.

העילה הראשונה - תשלום ביתר של אגרת בניה למשיבה (להלן: "אגרת בניה"). לפי סעיף 1.00.2 בתוספת השלישית בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 (להלן: "תקנות בקשה להיתר") שטח הבניין לצורך חיוב באגרת בניה הוא השטח המחושב לפי תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתוכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992 (להלן: "תקנות חישוב שטחים").

לפי התיקון לתקנות חישוב שטחים (ר' תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתוכניות ובהיתרים) (תיקון), התשס"ח-2008 ותקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתוכניות ובהיתרים) (תיקון) (תיקון), התשע"א-2011 (להלן: "התיקון לתקנות חישוב שטחים")) - החל משנת 2008, גזוזטרה, מקורה או שאינה מקורה, ששטחה עד 14 מ"ר לא תבוא במניין השטחים המותרים לבניה ובלבד ששטחן הכולל של הגזוזטרות בבניין לא יעלה על מכפלה של 12 מ"ר במספר הדירות בבניין. החידוש בתיקון משנת 2008 הוא שרק השטח העודף מהשטח הפטוּר יבוא במניין השטח העיקרי המותר לבנייה. עוד קובעות תקנות חישוב שטחים כי מרפסת גג אינה נחשבת כמרפסת לצורך חישוב שטחים.

למרות קביעות אלו, המשיבה חייבה את המבקשת באגרת בניה בגין שטח של 243.6 מ"ר שהם שטחי גזוזטרות (ששטחן 59 מ"ר ל-6 דירות ושטח כל אחת מהן אינו עולה על 14 מ"ר) ומרפסות גג (להלן: "העילה הראשונה").

העילה השנייה – חיוב באגרת בנייה ביתר בשל כך שעם הגשת הבקשה להיתר הפקידה המבקשת פיקדון. החיוב באגרת בניה שנעשה במועד מאוחר קוזז מסכום הפיקדון בערכו הנומינלי מבלי שנוספו לפיקדון הפרשי הצמדה למדד מיום תשלום הפיקדון (11.7.11) ועד ליום תשלום אגרת הבניה (10.10.12) (להלן: "העילה השנייה").

הקבוצה הראשונה בשמה הוגשה בקשת האישור היא "כל מי ששילם למשיבה 1 אגרת בניה בגין שטח בניה אשר אינו נכלל בשטח הבניה המחושב לפי תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתוכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992... בתקופה בתחילתה שנתיים קודם למועד הגשת בקשה זו וסיומה ביום אישורה של בקשה זו" (סעיף 1.2.1 בבקשת האישור).

הקבוצה השנייה בשמה הוגשה בקשת האישור היא "כל מי ששילם למשיבה 1 אגרת בניה ואשר המשיבה קיזזה מסכום אגרת הבניה לתשלום את הסכום ששולם לה כפיקדון בהתאם להוראת סעיף 1.00.14(א) לתוספת השלישית בתקנות בקשה להיתר... בערכו הנומינלי וללא הפרשי הצמדה למדד בתקופת התובענה" (סעיף 1.2.2 בבקשת האישור).

ביום 15.1.15 הגישה המשיבה הודעת חדילה מוסכמת בעניין העילה הראשונה. ביום 19.1.15 ניתן פסק דין המאשר את הודעת החדילה שהגישה המשיבה בהתייחס לעילה הראשונה, בהתאם לסעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, ובהתאמה דוחה את בקשת האישור בהתייחס לעילה הראשונה (להלן: "פסק הדין" ו"הודעת החדילה", בהתאמה).

אשר לעילה השנייה, ניתנה למשיבה ארכה עד 1.4.15 להגשת הודעת חדילה בעניין העילה השנייה וזאת נוכח התחייבות ב"כ המשיבה כי ככל שהמשיבה תודיע על חדילה הרי שזו תהא החל מהמועד הקובע (19.1.15) (ר' הודעת הצדדים מיום 15.1.15 בסעיף 10).