סייברלוג'יק בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח'

מונחת בפניי בקשת המבקשת, סייברלוג'יק בע"מ, ח.פ. 514030253 (להלן: "המבקשת") לאישור תובענה ייצוגית שהגישה כנגד בנק לאומי לישראל בע"מ ח.צ. 520018078 (להלן: "בנק לאומי"), נגד בנק מזרחי טפחות בע"מ ח.צ. 520000522 (להלן: "בנק מזרחי"), נגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ ח.צ. 52007030 (להלן: "בנק דיסקונט") וכן כנגד בנק הפועלים בע"מ ח.צ 520000118 (להלן: "בנק הפועלים") (להלן יכונו יחד בהתאמה: "המשיבים").

במסגרת בקשת האישור נטען בין היתר כי כאשר לקוח של אחד הבנקים מבצע העברה עצמית של מט"ח, קרי העברה מחשבונו שלו לחשבונו שלו בבנק אחר המשיבים גובים עמלות נוספות מעבר לקבוע בתעריפון העמלות וזאת בניגוד להוראות כללי הבנקאות והכול כפי שיפורט להלן. עוד נטען כי המשיבים גבו בגין עמלת "סוויפט" בניגוד להוראות הדין.

כבר בפתח ההחלטה יצוין כי ביום 15.3.2021 הסתלקה המבקשת מבקשת האישור כנגד בנק הפועלים ולכן עניינה של החלטה זו היא לגבי יתר המשיבים בלבד.

עיקר טענות המבקשת במסגרת בקשת האישור

1. ביום 22.4.2020 הגישה המבקשת תובענה ייצוגית וכן בקשה לאישור התובענה כייצוגית. המבקשת היא חברה העוסקת בתחום ההיי טק אשר מנהלת אצל המשיבים חשבונות בנק. המשיבים הם תאגידים בנקאיים המציעים מגוון שירותים ביניהם פעולות של העברת מט"ח.

2. בקשת האישור עוסקת בעמלות אשר גבו המשיבים ביחס לשתי סוגי העברות. הראשונה היא העברה עצמית. המדובר בהעברה של מט"ח של לקוח מחשבונו בבנק מסוים בארץ לחשבונו בבנק אחר. לטענת המבקשת העברה עצמית היא עמלה בפיקוח, קרי חל איסור לגבות בגין השירות הנדון עמלה שעולה על סכום המקסימום שנקבע עבור קבלתו. סוג השני של ההעברה מכונה "העברת אחרת". המדובר בהעברת מט"ח מלקוח של בנק מסוים בארץ ללקוח אחר בבנק אחר בארץ.

3. במהלך תקופה ביצעה המבקשת מספר פעולות בתחום מטבע החוץ, כגון העברות עצמאיות והעברות אחרות זאת בין היתר על מנת לבדוק את החשד בדבר גביית יתר.

4. עמלת העברת מט"ח מוסדרת בתעריפון המלא שבתוספת השנייה לכללי הבנקאות. כמו כן סעיף 9(יד) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א 1981 (להלן: "חוק הבנקאות") קובע כי אין לשנות או להעלות את שיעור או סכום העמלה שבפיקוח ללא אישור הנגיד. רשימת השירותים הבנקאיים בני הפיקוח מפורסמת על ידי הפיקוח על הבנקים ופורסמה ברשומות בחודש אפריל 2008.

5. במסגרת בקשת האישור טענה המבקשת כי התברר לה כי המשיבים גובים בגין העברות המט"ח סכומים העולים על הסכום המירבי הקבוע בתעריפון העמלות לעניין פעולות אלה ואף מחייבים את הלקוח בהוצאות שונות כגון סוויפט. עוד נטען כי לעיתים המדובר בסכומים אשר עולים על עמלת ההעברה עצמה. לעניין עמלת הסוויפט נטען כי היא בוטלה על ידי הפיקוח על הבנקים עוד בשנת 2008 אך כאמור המשיבים המשיכו לגבות אותה.

6. טרם הגשת בקשת האישור פנתה המבקשת למפקח על הבנקים בעניין ונמסר לה כי תאגיד בנקאי אינו רשאי לגבות, בין אם כמעביר ובין אם כמקבל, מעבר לעמלה שבפיקוח אשר עומדת על 10 דולר.