ת"צ 20680-07-15 גרי נ' סודהסטרים ישראל בע"מ

בפניי בקשה לאישור הסכם פשרה בהתאם לסעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות).

המבקשת הגישה נגד המשיבה תביעה ובקשה להכיר בה כתביעה ייצוגית. בתמצית ייאמר כי במסגרת התובענה טענה המבקשת שהמשיבה, חברה המפיצה בלעדית את מוצרי "סודהסטרים" בישראל, הפרה, בין היתר, את הוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), באופן שיטתי וגורף; כך, הפרה זו באה לידי ביטוי בשיגור דברי פרסומת אל המבקשת (אשר ברשותה מכשיר "סודהסטרים" של המשיבה), מבלי שקיבלה הסכמה גורפת לכך ומבלי שאפשרה לה ולשאר נמענים לשלוח הודעת סירוב בדרך בה שוגרו פרסומות אלו.

ביום 16/2/16, בטרם הוגשה כל תגובה מטעם המשיבה לבקשה, הוגשה הבקשה דנן במסגרתה עותרים הצדדים כי בית המשפט יורה על אישורו של הסכם הפשרה שהושג ביניהם. הצדדים צירפו לבקשתם העתק של הסכם הפשרה המוצע, ופירטו את עיקריו. בבקשה נטען, בין היתר, כי הסכם הפשרה הוא הדרך ההולמת והראויה להביא לסיום המחלוקת, וזאת – בשים לב לסיכויים ולסיכונים שבהמשך ניהול התובענה לעומת היתרונות והחסרונות שבהסכם הפשרה.

ס' 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות קובע:

"הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה, ולא מצא בית המשפט טעם לדחות אותה על הסף, יורה על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לפי הוראות סעיף 25 וכן על משלוח ההודעה כאמור בצירוף העתק מהבקשה, מההסדר ומהתובענה, ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט ולכל גוף אחר או בעל תפקיד אחר שיקבע השר, ורשאי בית המשפט להורות על משלוח כאמור גם לאדם אחר כפי שיורה; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את פרטי ההסדר שלגביו הוגשה הבקשה ויצוין בה האמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ו)".

בשלב זה של הדיון בית המשפט נדרש אם כן רק להחליט האם יש מקום לדחות את הסדר הפשרה על הסף, או שניתן לקדמו בהתאם להוראותיו של חוק תובענות ייצוגיות. ההחלטה אם לאשר את הסדר הפשרה אם לאו, מתקבלת – ביחס להסדרים שבית המשפט לא מצא לנכון לדחותם על הסף – רק בסוף התהליך, לאחר שתתקבלנה תגובות המתנגדים (ככל שיימצאו כאלה) ותגובתו של היועץ המשפטי לממשלה ו/או גורמים אחרים.