גינזבורג נ' כלמוביל בע'מ

לפניי בקשה מוסכמת להסתלקות בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"), בה התבקש בית המשפט להורות על מחיקת בקשת האישור, דחיית תביעתה האישית של המבקשת כנגד המשיבה ופסיקת גמול בסך 80,000 ₪ ושכר טרחה לעורך דינה בסך של 118,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין (להלן: "בקשת ההסתלקות").

א. רקע

1. ביום 8.6.2016 הגישה המבקשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית בטענה כי המשיבה גובה כספים ביתר מלקוחותיה בגין שעות עבודה שלא בוצעו בפועל. לטענת המבקשת, המשיבה רשאית לחייב את לקוחותיה עבור זמן העבודה שבוצע בפועל ולא יותר משעות העבודה הקבועות בשעתון היצרן (להלן: "בקשת האישור"). התנהלות המשיבה, כך נטען, גרמה לחברי הקבוצה נזקים כספיים, אשר הוערכו על ידה בסך כולל של למעלה מ- 250 מיליון ₪. בקשת האישור הושתתה על עילת תביעה של הטעיה בהתאם להוראת סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, תמ"א- 1981; הפרת החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב בהתאם להוראות סעיף 39 לחוק החוזים, תשל"ג- 1973; ועשיית עושר ולא במשפט.

    

2. ביום 14.11.2016 הגשה המשיבה תגובתה לבקשת האישור, בה נטען כי המשיבה פועלת כדין שעה שהיא מחייבת את לקוחותיה בהתאם לשעתון היצרן, וכי לקוחותיה אף יוצאים נשכרים מאופן חיוב זה. עוד נטען, כי לא קיימת בדין הוראה המחייבת את המשיבה לגבות תשלום בהתאם לשעות העבודה שבוצעו בפועל ולמבקשת לא ניתנה כל התחייבות חוזית או מצג כאילו תחויב בדרך זו. כן נטען, כי ככל שקיים פער בין שעות העבודה בפועל לבין שעות העבודה בשעתון היצרן, הרי שהפער הזה הוא לטובת חברי הקבוצה. בנסיבות אלו, טענה המשיבה כי לא מתקיימת עילת תביעה ולא הוכח כי נגרם נזק למי מחברי הקבוצה. המשיבה אף ביקשה להבחין בתגובתה, לעניין עילות הבקשה והנזק הנטען בה, בין מרכזי השירות שבבעלותה שבניהולה לבין מוסכי השירות מטעמה.

    

3. ביום 17.1.2017 הגישה המבקשת כתב תשובה לתגובת המשיבה לבקשת האישור, אליו צורפו בין היתר הקלטות שהתקיימו בין נציג המבקשת ועובדי מרכז השירות של המשיבה. לאחר הגשת כתב התשובה, הגישה המשיבה בקשה למחיקת חלקים ממנו ואילו המבקשת הגישה בקשה להוספת טענות וראיות. בהחלטה שניתנה ביום 28.5.2017 התרתי למבקשת להוסיף ראיות וטענות עובדתיות חדשות, והוריתי לה להגיש כתב תשובה מתוקן וכן אפשרתי למשיבה להגיש כתב תגובה לכתב התשובה המתוקן.

    

4. לאחר שהתקיימו שני קדמי משפט, במהלכם שמעו הצדדים את הערות בית המשפט והמלצתו לסיים את ההליך שלא בדרך מיצויו - הסכימו הצדדים לפנות להליך גישור וכב' השופט (בדימ') יצחק ענבר מונה כמגשר בתיק זה.