ת"צ 1952-11-11 כוכבי נ' עיריית תל אביב יפו

עסקינן בתובענה ייצוגית, אחת מני רבות, שהוגשו נגד מספר רשויות מקומיות בעניין גביית ארנונה על פי שטח שחושב בשיטת עיגול חלק מ"ר. ההלכה בעניין זה, האוסרת גביית ארנונה לפי שיטת עיגול חלקי מ"ר נקבעה ב רע"א 2453/13 עיריית חדרה נ' עמר (14/4/15). יש לפיכך לדחות את התובענה ובמקביל הוגשה בקשה לפסיקת גמול למבקש (התובע המייצג) ושכר טרחה לבא כוחו לפי סעיפים 9. 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן: "החוק").

רקע והשתלשלות ההליך

1. המבקש בעל נכס שמספרו 2000312901, ח-ן 10502621 המצוי בתחום השיפוט של עיריית תל אביב (להלן: "המשיבה"), חויב בארנונה בגין הנכס לפי שטח של 153 מ"ר בעוד ששטח הנכס בפועל הינו 152.64 מ"ר.

2. ביום 1.11.11 הגיש המבקש תובענה ובקשה לאישורה כייצוגית בגדרה עתר לחייב את המשיבה בהשבת חיובי ארנונה ששולמו ביתר, בטענה כי המשיבה גבתה ארנונה ללא סמכות, בגין חלק ממ"ר (בסנטימטרים) שלא הבשיל לכדי יחידת החיוב בת מ"ר שלם (העילה הראשונה), וכי למשיבה אין כל סמכות בחוק "לעגל" שטחים ולהוסיף שטח לחיוב שאינו קיים בכלל מציאות (העילה השנייה).

3. המבקש מפנה בבקשתו לסעיף 8 לחוק הסדרים במשק המדינה (תקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג – 1992 (להלן: "חוק הסדרים") הקובע כי הארנונה תחושב לפי יחידת שטח.

4. תקנה 3(א) לתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס"ז – 2007 קובעת את דרך חישוב שטחו של הנכס: