- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"צ 18002-06-12 אמיד נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ ואח'
|
ת"צ בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו |
18002-06-12
6.9.2016 |
|
בפני השופטת: ד"ר דפנה אבניאלי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעים: גיל אמיד עו"ד רונן עדיני ואח' |
נתבעים: כרטיסי אשראי לישראל בע"מ עו"ד ברק טל ואח' |
| פסק דין | |
מבוא
חברת אשראי גובה מקהל לקוחותיה עמלת המרה בגין עסקאות המבוצעות בחו"ל, אך מקום בו בוטלה העסקה והמוצר הנרכש הוחזר לבית העסק, היא אינה פועלת לזיכוי הלקוח בגין עמלת ההמרה בה חויב.
"החטא הקדמון" בבסיס אי הזיכוי הינו סיווג עסקה שבוטלה ע"י בית העסק כ"עסקת זיכוי" ולא כ"עסקת ביטול" - סיווג אשר אינו מזכה את הלקוח בהשבת העמלה שנגבתה ממנו ע"י החברה.
על גביית עמלת ההמרה ואי זיכוי הלקוח בגין העמלה, עם ביטול העסקה, הוגשה כנגד חברת כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (להלן: "ויזה כאל") תובענה ובקשה לאישורה כייצוגית (להלן: "התובענה" ו"בקשת האישור") בהתאם לחוק תובענות ייצוגית תשס"ו-2006 (להלן: "החוק").
עם התקדמות ההליכים בתיק, השכילו הצדדים להגיע למסקנה משותפת, כי ראוי לסיים את ההליך בדרך של הסכם פשרה. בהכוונתו של ביהמ"ש הגיעו הצדדים לבסוף לנוסח הסכם פשרה מתוקן, ראוי והולם, היוצר מנגנון להשבת הכספים שנגבו וייגבו בעתיד בגין עמלות המרה בעסקאות שבוטלו ע"י הלקוח.
בקשה לאישור נוסחו הסופי של הסכם הפשרה המתוקן הוגשה בהתאם לסעיפים 18 ו-19 לחוק. מהטעמים שיפורטו להלן, מצאתי לאשר את הסכם הפשרה המתוקן כהסדר פשרה בתובענה ייצוגית וליתן לו תוקף של פסק דין.
העובדות בקצרה
-
ביום 11/06/12 הגיש המבקש תובענה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית כנגד ויזה כאל, בטענה כי היא אינה מזכה את קהל לקוחותיה בגין עמלת המרה הנגבית מהם עבור עסקה המבוצעת בחו"ל (להלן: "עסקת המקור"), מקום בו בוטלה העסקה והמוצר הוחזר לבית העסק.
-
בתשובת ויזה כאל לבקשת האישור, טענה החברה כי יש לבצע אבחנה בין שני סוגי עסקאות – "עסקת זיכוי" המהווה עסקה עצמאית לכל דבר ועניין ואינה מזכה את הלקוח בהשבת העמלה, ו"עסקת ביטול" שעניינה ביטול עסקת חיוב שמקורה בטעות (קרי, הוזן חיוב שגוי) המזכה את הלקוח בהשבת העמלה הנגבית.
לטענת ויזה כאל, סיווג העסקה, וכפועל יוצא, זיכוי הלקוח בעבור העמלה בה חויב, תלוי בדיווח בתי העסק לארגון הבינלאומי (באמצעות חברות סליקה)- האם עסקינן בעסקת ביטול (קוד 25) או עסקת זיכוי (קוד 06). עוד נטען, כי לויזה כאל אין כל שליטה או יכולת להתחקות אחר דיווח בתי העסק ומהות העסקה בפועל, וכי הפעולות הננקטות על ידה, ובכלל זה גביית עמלת ההמרה, הינן על בסיס הסכמי ההתקשרות של החברה עם לקוחותיה.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
חזרה לתוצאות חיפוש >>
