ת"צ 18002-06-12

זו פעם שניה שב"כ הצדדים פונים בבקשה לאישור הסדר פשרה, לאחר שכבר נשמעו עדויות במסגרת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

הבקשה הראשונה לאישור הסדר הפשרה הוגשה ביום 15.2.15 ונדחתה על ידי. קבעתי כי אין מקום לאשר את ההסדר, בין היתר לאור העובדה שנמצאה בו סתירה פנימית, לגבי מועדי השבת עמלות ההמרה ועמלות הזיכוי שנגבו על ידי כאל.

לאחר שנדחתה הבקשה הראשונה, ניתן ביום 27.4.15 פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בתביעה דומה ע"י כב' השופט גרוסקופף (ת"צ 60684-07-13 צובטרו נ' לאומי קארד בע"מ).

ביום 8.7.15 התקיים דיון במעמד הצדדים, בו הבעתי עמדתי, כי עניין לאומי קארד דומה לענין נושא התביעה, ולכן מוצע לצדדים להגיע להסדר פשרה דומה ככל הניתן להסדר שהושג בעניין לאומי קארד.

לענין זה קבעתי כי "כאשר בין המשפט מאשר הסדר פשרה ולנגד עיניו כבר מצוי הסדר שאושר במקרה דומה כבמקרה דנן, ראוי 'ליישר קו' ולהגיע להסדר דומה ככל הניתן, ובכך להסדיר באופן שוויוני את הסוגיה בין לקוחות של חב' האשראי השונות..."

ביום 18.10.15 הגישו הצדדים בקשה שניה לאישור הסדר פשרה (מתוקן). בבקשה טענו כי עקרונות הסדר זה זהים (בשינויים מחויבים טכניים בלבד שאינם משנים את המהות) להסדר הפשרה בענין לאומי קארד.

קראתי בעיון את הבקשה ואת הסדר הפשרה המתוקן ולמרבה הצער, אין מדובר בשינויים טכניים בלבד, אלא בשוני מהותי המזדקר לעין מיד.

השוני מתבטא בכך שבענין לאומי קארד, סכום ההשבה נקבע על פי תחשיב שערכה לאומי קארד ואשר לגביו הוגש תצהיר לבית המשפט. סכום ההשבה כלל גם הפרשי הצמדה וריבית, שחושבו באופן גס על פי אמצע התקופה, באופן הפועל לטובת חברי הקבוצה.

ואילו בענייננו, סכום ההשבה לא נקבע כלל. בבקשה נאמר כי "מלאכת חישוב סכומי עמלות אלה, ביחס לתקופה שמשנת 2005 היא משימה מורכבת מאד, המחייבת תכנות ופיתוח מנגנון טכנולוגי... המדובר בעבודה היכולה להתבצע במסוף מחשב ייחודי הקיים בכאל, ומטעמים אלה כאל מעריכה כי היא תזדקק לשהות שעד למועד השלמת פיתוח הטכנולוגי, כדי לחשב את סכומי עמלות ההמרה שנגבו בגין העסקאות המפוצות" (סעיף 31 לבקשה).