לנדאו נ' א.י. ים-כנרת יזמות נדל"ן בע"מ

בפני בקשה משותפת להסתלקות מבקשה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 ותקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע - 2010 (להלן: "החוק" ו - "התקנות").

כרקע להחלטה זו אציין כי המבקש הגיש תביעה כנגד המשיבה וכן בקשה לאישור כתביעה ייצוגית, בטענה כי המשיבה שולחת דברי פרסומת באמצעות מסרונים למכשירי טלפון סלולאריים של נמענים ללא הסכמתם, בניגוד, לכאורה, לסעיף 30א(ב) לחוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב -1982 (להלן: "חוק התקשורת").

הצדדים הגישו כאמור בקשת הסתלקות משותפת ובה פירוט באשר להסדר ההסתלקות ובקשה לפסיקת גמול למבקש בסך 1,500 ₪ ושכ"ט לבא כוחו, בסך של 2,500 ₪, בתוספת מע"מ.

סעיף 11 (ב) לתקנות קובע כי:

 "הוגשה בקשה להסתלקות, יורה בית המשפט על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לפי הוראות סעיף 25 לחוק וכן על משלוח ההודעה כאמור, ליועץ המשפטי לממשלה, בצירוף העתק מן הבקשה ומן התובענה, למנהל בתי המשפט וכן לגוף או בעל תפקיד כקבוע בתקנה 3(א), ורשאי בית המשפט להורות על משלוח כאמור גם לאדם אחר כפי שיורה.

הבאתי בחשבון את טענת הצדדים כי פסיקות של בתי המשפט המחוזיים מאפשרות שיקול דעת בית המשפט בהפעלת סעיף 11 הנ"ל (ראו לדוגמא ת"צ 24356-04-10 הר-עוז נ' כל חברה לביטוח בע"מ (22.12.10)).

אף אם הייתי אקבל טענה זו (ואציין כי לשון תקנה 11 - "יורה" נחזית כברורה), הרי שבנסיבות העניין ראוי, מכוח שיקול דעת בית המשפט ובהינתן הטענות הקשות כלפי המשיבה בבקשת האישור והסכום המוערך (למעלה מ-2 מליון ₪), לקבל את עמדת הגורמים הרלבנטיים הקבועים בחוק טרם החלטה בבקשה.