ת"צ 15726-07-13 דוד סעדיה נ' השידור

הודעת חדילה של המשיבה לפי סע' 9 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 (להלן: "החוק") ובקשה לדחותה מטעם המבקש.

עיקרי העובדות

המבקש הוא אזרח ישראלי, רופא שיניים במקצועו, תושב העיר רעננה, המנהל בעיר מרפאת שיניים. ביום 20.1.2013 הגישה המשיבה כנגד המבקש בהוצאה לפועל בקשה לביצוע תביעה לסכום קצוב בסך 1,271.82 ₪ בגין אגרת טלוויזיה וקנסות שהוטלו עליו מכוח חוק רשות השידור, התשכ"ה–1965, ומכוח התקנות שהותקנו על פיו - תקנות רשות השידור (אגרה, פטורים, קנסות והצמדה) התשל"ד–1974, וכן סך נוסף של 70 ₪ בגין "הוצאות איתור מקלט" (להלן: "הוצאות האיתור") בשל החזקת מקלט טלוויזיה במרפאת השיניים שבניהולו, מבלי ששילם את האגרה בגינו.

לטענת המבקש, המשיבה נוהגת לגבות הוצאות האיתור מכל החייבים שהיא נדרשת לאתר שיש בידיהם מקלט, שלא דיווחו עליו. לשיטת המבקש, גביית הוצאות האיתור נעשתה שלא כדין, מאחר שסע' 1 לתקנות המסים (גבייה) (הוצאות מריביות), התשע"א–2011 מאפשר גביית הוצאות רק בגין אמצעי אכיפה שנמנה בתקנות אלו, והוצאות איתור מקלט לא מנויות בתקנות אלו. לפיכך הגיש המבקש, ביום 8.7.2013, כנגד המשיבה את התובענה המנהלית שבנדון והבקשה לאשרה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור").

ביום 14.10.2013 הגישה המשיבה הודעת חדילה (להלן: "ההודעה") בה טענה כי חדלה מלגבות הוצאות האיתור החל מיום 15.1.2013, הוא היום שבו הודיעה המשיבה למשרדי עורכי הדין שעוסקים מטעמה באיתור מחזיקי מקלט טלוויזיה לחדול מגביית דמי האיתור. לפיכך ביקשה המשיבה לדחות את בקשת האישור בהתאם להוראות סע' 9 לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: "החוק") הקובעות כי במצב של חדילה על ביהמ"ש לדחות את בקשת האישור. המשיבה צירפה להודעת החדילה תצהיר של אבי כ"ץ, סמנכ"ל גבייה ברשות השידור, מיום 14.10.2013, בו נאמר כי בינואר 2013 הודיעה המשיבה לכל משרדי עורכי הדין שפועלים מטעמה בגביית אגרת הטלוויזיה כי יחדלו לגבות את דמי האיתור.

המבקש ביקש לדחות את הודעת החדילה, כיוון שהמשיבה, לגירסתו, לא חדלה בפועל מגבייה בלתי חוקית. לחילופין ביקש המבקש שביהמ"ש יקבע תנאים לאישור ההודעה, מנגנון שיאפשר פיקוח יעיל על ביצועה של הודעת החדילה בפועל. עוד ביקש המבקש כי אם יחליט ביהמ"ש לאשר את הודעת החדילה, ייפסק גמול לתובע המייצג ושכ"ט לבא כוחו בהתאם לחוק.

המשיבה הגישה תגובה לבקשה זו בה טענה כי היא חדלה מגביית דמי האיתור כחצי שנה קודם להגשת התובענה ובקשת האישור, ולפיכך יש לדחות את בקשת האישור ואין לפסוק גמול לתובע המייצג ושכ"ט לבא כוחו מאחר שהחדילה לא נגרמה בעטיים.

בדיון הראשון שהתקיים בתובענה דנן, ביום 30.1.2014, הוריתי כי כדי שיהיה אפשר לנהל דיון אפקטיבי תגיש המשיבה תצהירים מכל משרדי עורכי הדין שמועסקים מטעמה לצורך גביית חובותיה בתקופה הרלוונטית, ובו יצויין ממתי חדלו המשרדים מגביית דמי האיתור וכיצד הפחיתו את חוב העבר בגין דמי האיתור מחשבונות החייבים החל מ– 15.1.2013. עוד צויין בהחלטתי כי על המשיבה לפרט האם הוגשו בתיקי ההוצל"פ בקשות להקטנת חוב, או נשלחו פניות לחייבים בגין עדכון החוב או כל אמצעי קונקרטי אחר שננקט.