שטרן נ' רשות הטבע והגנים הלאומיים

לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה לפי סעיף 19 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2009.

רקע והשתלשלות ההליך

ביום 7.6.16 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית להשבת כספים ששולמו ביתר בגין אגרות כניסה לאתרי המשיבה בסכום העולה על הסכום הקבוע בדין (להלן: "בקשת האישור").

תמצית בקשת האישור – 

בתקנה 2 בתקנות גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (אגרות כניסה לגנים ולשמורות), התשנ"ח-1998 נקבע כי "בעד כניסה לגן לאומי או לשמורת טבע תשולם לרשות אגרת כניסה כמפורט בתוספת הראשונה, לענין אותו גן לאומי או אותה שמורת טבע" (להלן: "התקנות" ו"האגרות", בהתאמה). תקנה 3(א) בתקנות מאפשרת הצמדה למדד של תעריפי האגרות לפי הקבוע בתקנה.

המשיבה העלתה את תעריפי האגרות מעל התעריפים הקבועים בתקנות באופן שגבתה כספים ביתר ובאופן לא חוקי. העלאה זו נובעת מכמה סיבות:

• עדכון מחיר האגרות בשיעור גבוה משיעור עדכון המדד בתקופה שבין 29.6.11 ל-3.3.13 (להלן: "העילה הראשונה").

• אזרחים ותיקים – גביית תעריף מלא של האגרות מאזרחים ותיקים, בעוד שהם זכאים להנחה בשיעור 50% מהתעריף, בהתאם לסעיף 11 בחוק האזרחים הוותיקים, התש"ן-1989 וכן עיגול המחיר כלפי מעלה לשקל הקרוב (להלן: "העילה השנייה").

• כניסה לאתר מצדה מכניסת ה"סוללה" – התקנות מאפשרות גביית אגרת כניסה לאתר מצדה בהתייחס למבואה מזרחית, שביל הנחש וכניסה משולבת. המשיבה מאפשרת כניסה לאתר מצדה גם מן הצד המערבי, הוא כניסת ה"סוללה" וגובה בגין כך אגרה שאינה מעוגנת בתקנות. (להלן: "העילה השלישית").