ת"צ 13367-01-12 ה' נ' מדינת ישראל ואח'

לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, לפי סעף 18 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

רקע והשתלשלות ההליך

ביום 8.1.12 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, (להלן: "בקשת האישור" ו"חוק תובענות ייצוגיות", בהתאמה) כנגד המשיבה וכנגד שתי משיבות נוספות שנמחקו נוכח הסתלקות המבקש מבקשת האישור כנגדן (ר' פסק דין חלקי מיום 24.1.13) (להלן: "המשיבות הנוספות").

תמצית בקשת האישור 

המבקש, מרותק רוב הזמן לכסא גלגלים, מוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור 100% (משוקללת), ומוגבל בניידות בשיעור 80%. המבקש מחזיק בתג חניה לנכה ("תג כחול", למוגבלי רגליים) (להלן: "תג נכה").

המשיבה, היא מפעילת המרכז הרפואי על שם סוראסקי (להלן: "בית החולים"). סמוך לבית החולים מצוי חניון מרכז ויצמן (להלן: "החניון") הנמצא שבבעלותן או בהחזקתן של המשיבות הנוספות (שנמחקו) או שמופעל על ידן.

הכניסה והיציאה לבית החולים אפשרית ברגל, וברכב הכניסה והיציאה נעשית באמצעות החניון המופעל על ידי משיבה 2, שנמחקה. הגישה היחידה הנגישה לאדם עם מוגבלות היא דרך חניה במקום, הכרוכה בתשלום.

ביום 14.07.11 הגיע המבקש לבית החולים לצורך קבלת טיפול רפואי. משלא מצא חניה פנויה בקרבת המקום וברחובות הסמוכים לו, החנה את רכבו בחניון. בגין החניה בחניון נדרש המבקש לשלם סכום של 60 ש"ח. המבקש הציג לשומר תג נכה וביקש לפוטרו מתשלום דמי חניה. השומר מסר לו כי בחניון לא קיים "הסדר" חניה כלשהו לנכים.

סעיף 4ב בחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993 (להלן: "חוק חניה לנכים") קובע כי: "מקום ציבורי שהגישה הנגישה היחידה אליו לאדם עם מוגבלות היא דרך חניה במקום הציבורי הכרוכה בתשלום, תחול על המפעיל או המחזיק של המקום הציבורי חובה לשלם בעד חניה במקום האמור, בשל האדם עם המוגבלות, ככל שנדרש לאדם כאמור מקום חניה".

בית החולים הוא "מקום ציבורי" כמשמעות המונח בסעיף 4ב בחוק חניה לנכים.

המשיבה מפרה את סעיף 4ב בחוק חניה לנכים בכך שאינה מאפשרת חניה בחניון בחינם למחזיקי תג נכה.

בקשת האישור הוגשה לפי פרט 1 בתוספת השנייה בחוק תובענות ייצוגיות.

הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור – "כלל המחזיקים תג נכה בישראל, בתקופה הרלוונטית לתובענה" (סעיף ב' בעמוד 2 לבקשת האישור).

עילות בקשת האישור הן – הטעיה לפי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"); ניצול מצוקת הצרכן לפי סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן; הפרת חוק חניה לנכים; הפרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן: "חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות"); עוולת הפרת חובה חקוקה הנובעת מהפרות החוקים הנ"ל; עוולת הרשלנות, כנוסחה בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"); עשיית עושר ולא במשפט לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 (להלן: "חוק עשיית עושר ולא במשפט"); פגיעה באוטונומיית הפרט, בכבודו ובחירותו לפי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.