ת"צ 12614-08-12 פז נ' סונול ישראל בע"מ ואח'

זה הוא מעשה בית דין מבחינתם של חברי הקבוצה בעילות שפורטו לעיל, ובין שאר השאלות המשותפות לכולם יש לשאול אם המשיבות הפרו את החיקוקים שנמנו בראש פסק-הדין ואם התעשרו אגב כך שלא כדין. בהתחשב בהפרה הנטענת תישאל השאלה איזה נזק נגרם לחברים, ובין השאלות המהותיות המתעוררות בהקשר זה נשאל בכמה תחנות תדלוק לא עמדו לרשות החברים חדרי שירותים נפרדים לגברים ולנשים, מהו מספרם של מי שבחרו להימנע מהשימוש בתא אחד ומה שיעור נזקם.

הצדדים המליצו על תשלום גמול בסך 5,000 ₪ למבקשת ושכר טרחה בסך 45,000 ₪, בצירוף מס ערך מוסף, לבא-כוחה. נוכח הטרחה שטרחה המבקשת, הסקר (החלקי) שערכה בתחנות התדלוק והתרומה שהביאה לקבוצה בעצם הגשת הבקשה לאישור – אישור ההסכמה מוצדק, וכך אני מורה. איני רואה טעם לעכב חלק משכר טרחתו של הפרקליט המייצג עד שיתקבל דוח פיקוח ובקרה, כפי שסבר היועץ המשפטי לממשלה כי נכון לעשות, מכיוון שהפעולה על-פי ההוראות שבפסק-הדין היא תמידית ואינה מוגבלת בזמן. כאן המקום להעיר כי טוב תעשינה הרשויות האמונות על חוק רישוי עסקים אם תפקחנה על קיום הוראותיו, ובמידת הצורך תנקוטנה את העיצומים הקבועים בו שנועדו להרתיע מפני אי-קיומן.

לסיום אזכיר עוד את העמדה שהגישה עמותת נגישות ישראל, אשר סברה כי בהזדמנות זו ראוי להתייחס לנושא הנגישות לנכים בתחנות הדלק, ככל שהדבר נוגע לקיום הוראותיו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות התשנ"ח – 1998 ( להלן: " חוק השוויון" ).

בית המשפט מברך את העמותה על ערנותה ומעורבותה בעניינים שהיא סבורה שעשוי להיות בהם ממשק והקשר לחוק השוויון. אולם בענינינו, כפי שציינו הצדדים בתגובתם לעמדתה, הסבו הם את תשומת הלב לכך שהבקשה אינה עוסקת בחוק השוויון ועילות התביעה מצומצמות לחוק רישוי עסקים ותקנות התברואה המתייחסות אליו. לפיכך הסדר הפשרה ופסק דין זה אינו מהווה מעשה בית דין נגד חברים בקבוצה, ככל שהדבר נוגע להפרת חוק השוויון, אם קיימת הפרה כזו.

פרסום שני – ביומונים ,ידיעות אחרונות' ו,גלובס', בנוסח נספח 1 לבקשה דנן ובאותיות קריאות וברורות.

ניתן בלשכתי היום, כ' סיוון תשע"ו (26 ביוני 2016).

המזכירות תשגר פסק-הדין לצדדים, למנהל בתי המשפט וליועץ המשפטי לממשלה.