ת"פ 9893-01-14 מדינת ישראל נ' גרינבאום

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות של נהיגה פוחזת ברכב ובתקיפת עובד ציבור כדי להכשילו.

איני מוצאת מקום לחזור על כל עובדות כתב האישום ובקצרה ייאמר כי הנאשם אשר ליווה אדמו"ר לבית החולים בלינסון חנה בחנייה אשר נאסר עליו לחנות בה, וכאשר ניסה המאבטח לעכבו ביוצאו מבית החולים, התעלם ממנו והחל בנהיגה כאשר מספר פעמים הוא פוגע במאבטח, אשר אך בנס לא נגרמו לו נזקים של ממש כתוצאה מהמעשה.

דומה כי רצונו של הנאשם לשמור על האדמו"ר וללוותו עיוורו את עיניו וגרמו לו להתעלם מכל נתון אחר שהיה בסביבה. בכלל זה לא היסס כאמור לפגוע במאבטח שחסם את דרכו, והכל על מנת שיוכל להישאר צמוד לרכב האדמו"ר.

במעשהו זה פגע הנאשם בערכים המוגנים של הגנה על שלומם וביטחונם של אזרחים וכן ביכולת של עובדי ציבור למלא את תפקידם כראוי.

נוכח דברים אלו, אני מוצאת כי מתחם הענישה ההולם הינו החל במספר חודשי מאסר אשר ניתן לרצותם בעבודות שירות וכלה ב-15 חודשי מאסר בפועל.

ב"כ הצדדים הגיעו להסדר עונשי לאחר מתן הכרעת הדין בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובכלל זה בגילו, בהיותו אב ל-7, נעדר עבר פלילי.

לאור הנימוקים והשיקולים אותם שקלו הצדדים, אני מוצאת כי ההסדר ראוי ומאוזן ונמצא בתוך מתחם הענישה אותו קבעתי.

אשר על כן, אני מכבדת את ההסדר וגוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1.5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ב"מאיר פנים" או בכל מקום אחר אליו ישובץ הנאשם על ידי הממונה.