ת"פ 9608-08-13מדינת ישראל נ' חכם

א.רקע כללי:

1. הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בביצוע העבירות של גניבה לפי הוראות סעיף 384 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), והסגת גבול, לפי הוראות סעיף 447(א) לחוק העונשין.

2. פרטי עובדות האירוע, שבגינו הורשע הנאשם, נקבעו בהרחבה בהכרעת הדין והמעיין יעיין שם. בקצירת האומר יפורטו להלן עיקרי הקביעות בלבד:

   • עובר לאירוע מושא כתב האישום שימש הנאשם ככבאי בתחנת כיבוי אש בתל-אביב (להלן – התחנה).

   • המתלונן, אף הוא כבאי בתחנה, אסף מעובדי התחנה כסף מזומן, בסך של 1,900 ₪ (להלן – הכסף), לצורך ארגון מסיבת סיום לאחד העובדים. המתלונן השאיר את הכסף בארונו האישי בתחנה, בין בגדיו, לאחר שנעל את הארון.

   • בין יום 2.4.13 לבין יום 7.4.13 הסיג הנאשם את גבול הארון בכך שפרץ אותו במטרה לבצע גניבה. לאחר מכן גנב הנאשם את הכסף מתוך הארון.

3. גרסתו של הנאשם בקשר לאירוע לא היתה עקבית וידעה מספר גלגולים, כאשר בשלב מסוים הנאשם אף טפל את האשמה על עובדת הניקיון בתחנה. בסופו של דבר הודה הנאשם בנטילת הכסף, אלא שטען כי עשה זאת בבלי דעת, עת נדרש לקחת בגדים להחלפה מארונו של המתלונן. גרסה זו של הנאשם נדחתה בהכרעת הדין, כלהלן:

   על פני הדברים, גרסתו של הנאשם אינה יכולה לעורר אמון. הנאשם, מתחילת הדרך, זגזג בין גרסאות שונות תוך ניסיון להתאים את דבריו להתפתחות העניינים. אכן, כעולה מעדות הנאשם עצמו, הוא אינו מהסס לומר דברי שקר כאשר הוא שרוי במצוקה, ונראה כי בכל הפרשה דנא צערו העיקרי הוא על כך שדיבר עם המתלונן, כאשר לפי סברתו אם היה "סותם את הפה" הוא לא היה נתפס...

   לא למותר לציין עוד, כי גרסתו הראשונית של הנאשם – דהיינו "סיפור המנקה" – היא לא רק גרסה שקרית אלא גם טפילת עלילה נבזית, על אישה שהינה, על פי דברי הנאשם עצמו, בגדר חשודה-מידית בגלל עברה הבעייתי (ר' בפסקה 27 להכרעת הדין).

4. הנאשם הורשע אפוא בהכרעת הדין, כפי שהוזכר בפתח הדברים, בעבירות של גניבה והסגת גבול. יש לציין, עם זאת, כי בסופו של דבר החזיר הנאשם את סכום הגניבה.