ת"פ 955-03-12 מדינת ישראל נ' ג'

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו ב-8 עבירות של גניבה בידי עובד צבור לפי סעיף 390 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק), 8 עבירות של מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק ועבירה של מרמה, עורמה או תחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961.

כתב האישום

2. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום היה הנאשם "עובד צבור", ועבד כמנהל מדור גבייה ב"בית המכס והמע"מ" בירושלים. במסגרת תפקידו כמנהל מדור גבייה, היה הנאשם אחראי, בין היתר, על גביית חובות מלקוחות בגין שיקים לפקודת מע"מ אשר לא כובדו על ידי הבנק. עבור פדיון החובות, היה על החייבים לשלם במזומן או בצ'ק בנקאי בלבד. בגין קבלת הכספים כאמור, היה על הנאשם להנפיק קבלות רשמיות מטעם "בית המכס והמע"מ".

2. במשך תקופה של כשנה, עובר ליום 20.7.11, גבה הנאשם כספים שהועברו אליו במזומן על ידי לקוחות עבור כיסוי חובותיהם, בסך כולל של 42,764 ₪. לאחר שקיבל את הכספים ובמקום להפקידם כאמור בחשבון המע"מ, לקח הנאשם את הכספים לכיסו והנפיק אישורי תשלום ללקוחות ששילמו את חובותיהם.

באחד המקרים, כשגילה הלקוח כי עדיין חייב כסף למע"מ הוא פנה אל הנאשם אשר ביטל עיקול שנרשם על שמו במע"מ ואמר לו כי ככל הנראה הכסף שנגבה ממנו שוייך ללקוח אחר והוא יטפל בזה. במקרה אחר ביקרו בעסק של הלקוח (מספרה) נציגים של הוצל"פ מע"מ מאחר והתשלום לא הוכנס לחשבונות המע"מ. במקרה שלישי של לקוח שהוטל עיקול על חשבונו עקב אי התשלום, ביטל הנאשם ללקוח את העיקול בו במקום, בלא שהדבר בסמכותו.

ראיות לעונש

3. מטעם המאשימה הוגשו שני תצהירי קורבן עבירה (מא/1 ו-מא/2). אחד המצהירים נחקר על תצהירו על ידי ב"כ הנאשם.

מטעם הנאשם הוגשו כראיות לעונש שאלות ותשובות מקצין משטרה אשר הועברו בהסכמה לעיונו של בית המשפט בלבד (נא/1-נא/3. ר' פרוטוקול מיום 2.7.15, עמ' 35). כן הוגש שובר תשלום ממנו עולה כי הסכום נשוא כתב האישום הוחזר על ידי הנאשם (נא/5) וכן תעודות הערכה שונות נא/7-נ/11). הנאשם עצמו העיד בשלב הטיעונים לעונש.

בהסכמה הוגשו שלוש הודעות שמסר הנאשם במשטרה (נ/12-נ/14).

תסקיר