הכרעת דין למורשע בעבירה של הריגה

א. מבוא

כתב אישום

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של הריגה, עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 23.12.2018 בסמוך לשעה 21:00 הגיע הנאשם בסמוך לקיוסק שכונתי בעיר באר שבע, שם פגש את המנוח (להלן: "הזירה הראשונה"). הנאשם פנה למנוח ושאל אותו האם הוא "מוכר"? כשכוונתו הייתה לסמים. המנוח השיב בשלילה, ובתגובה אמר לו הנאשם: "תמכור לי, ראיתי שמכרת" או מילים דומות לכך. המנוח השיב לנאשם כי לא מכר וכי אין לו כלום. על רקע האמור החל ויכוח בין השניים שכלל תחילה קללות הדדיות. בהמשך תקף הנאשם את המנוח באמצעות אגרופים בפניו וכן הכה את המנוח באמצעות בקבוק בירה מזכוכית שהחזיק בידו. כתוצאה מכך נפל המנוח על המדרכה במקום. הנאשם המשיך ותקף את המנוח באגרופיו ובעט בו באזור ראשו וביתר חלקי גופו בעוד זה שוכב על המדרכה ומנסה לקום. בשלב זה עזב הנאשם את המנוח בעודו חבול מהתקיפה על המדרכה והחל ללכת מהמקום.

המנוח קרא לעבר הנאשם "תחזיר לי את הפלאפון שלי", קם על רגליו והחל ללכת בעקבות הנאשם עד שהגיע אליו (להלן: "הזירה השנייה"). הנאשם שהבחין במנוח שהגיע אליו שב ותקף את המנוח באמצעות מכת אגרוף בפניו. כתוצאה מכך נפל המנוח על המדרכה ואיבד את הכרתו. הנאשם ניסה להעיר את המנוח ללא הצלחה. למקום הגיעו אנשים נוספים שהזעיקו את המשטרה ואת מד"א והנאשם עזב את המקום טרם הגעת מד"א. עם הגעת מד"א למקום נאלץ פרמדיק לקבוע את מותו של המנוח. כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למנוח פצעי שפשוף רבים, דימומים בקרקפת העורפית ובפניו, שבר בשלד האף ודימומים במערות הפנים, שפכי דם תת- לחמתיים בלחמיות גלגלי העיניים והעפעפיים, קרעים בריריות הפה, דימומים בשרירי הלשון ובקע דיסק בחוליות הצוואריות. למנוח נגרמו חבלות קהות בראשו שהביאו לדימום תוך גולגלתי כולל באזור גזע המח שהביא למותו.

המאשימה הוסיפה בכתב האישום כי הנאשם גרם באדישות למותו של המנוח.

3.בטרם מענה לכתב האישום הגיש ב"כ הנאשם בקשה בכתב לביטול כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק וקיומו של פגם או פסול בכתב האישום, ואולם בדיון שהתקיים ביום 31.03.2019, לאחר ששמע את הערות בית המשפט לעניין הצורך בבירור עובדתי לצורך הכרעה בטענות שעלו. לא עמד ב"כ הנאשם על הטענות המקדמיות וביקש לשמור לעצמו את הזכות להעלותן בהמשך. באותו דיון השיב ב"כ הנאשם לכתב האישום בשמו של הנאשם.

במסגרת תשובתו לכתב האישום הודה הנאשם בעובדות הכלליות של כתב האישום אך טען כי פעל מתוך הגנה עצמית.

הנאשם הודה בוויכוח שהתפתח בינו לבין המנוח וטען כי הוויכוח נוצר בשל חשדו של המנוח כי הנאשם הוא סוכן משטרה. הנאשם טען כי המנוח הוא זה שתקף אותו ראשון וכי הוא התגונן עד שהמנוח נוטרל ואז עזב את המקום. הנאשם כפר כי תקף את הנאשם באמצעות בקבוק בירה וטען כי הגן על עצמו אך באמצעות איברי גופו לצורך הדיפת המנוח וזאת באופן מידתי.

ביחס לחלק השני של האירוע טען הנאשם כי נתן למנוח מכת אגרוף אחת שהפילה אותו על המדרכה וזאת לאחר שחשש שהמנוח יפגע בו, לאחר שהמנוח דלק אחריו בריצה והסתער עליו בקללות ובאיומים.

הנאשם טען כי נבהל כשראה שהמנוח נפל וחרחר, רכן לעברו, ניסה להעירו וצעק להזמין אמבולנס עד שהגיע אדם אחר שאמר לו שהמנוח בסדר ואז עזב את המקום. הנאשם כפר אפריורית בנזקים שנגרמו למנוח.

הנאשם הוסיף כי לא היה מעוניין במותו של המנוח, לא צפה את מותו ולא היה אדיש למותו אלה הזדעזע ולכן ניסה להעיר את המנוח.

התשתית הראייתית

4.מטעם המאשימה העידו גב' נטלי בן דוד (ע.ת/1) ובעלה מר אביב בן דוד (ע.ת/2) שהיו עדי ראיה ושמיעה בזירה הראשונה; מר גנדי חנוכוב (ע.ת/3) שהיה עד ראיה בזירה הראשונה; מר אורן וקנין (ע.ת/4) שהגיע לזירה השנייה לאחר שהמנוח איבד את ההכרה; גב' סבטלנה בורובסקי (ע.ת/5) אמו של הנאשם אליה התקשר הנאשם מיד לאחר האירוע; השוטר יוסי בר (ע.ת/6); העד ש' ח' (קטין, ע.ת/7) שהיה עד ראיה בשני הזירות; הגב' מרסדס דרור (ע.ת 8) שהיתה עדת ראיה במעבר בין הזירות ובזירה השנייה; מר מקסים מדבדב (ע.ת/9) שהעיד על הקשר בין הנאשם למנוח וד"ר אנדרי קוטיק שערך את חוות דעת המומחה מטעם המרכז לרפואה משפטית בדבר סיבת מותו של המנוח (להלן: "חוו"ד המומחה").