ת"פ 7730-03-14 מדינת ישראל נ' שרעבי

על פי הודאתו הורשע הנאשם בעבירות של הסגת גבול פלילית, איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.

הנאשם והמתלוננת היו בני זוג וניהלו מערכת יחסים לסירוגין במשך שלוש שנים.

בתאריך 3/3/14 הגיע הנאשם ללובי של הבנין בו מתגוררת המתלוננת והמתין לבואה. משהבחין כי היא מתקרבת אל המעלית, הגיח אל תוך הבנין ודחף את המתלוננת לאזור המעליות. הוא הוציא מכיסה את המפתחות לרכבה וכאשר הגיעה המעלית אחז הנאשם במתלוננת מגבה בשתי ידיו, הכניסה למעלית והשניים עלו לדירתה. המתלוננת שחששה מפניו, סרבה לפתוח את הדלת, אך הנאשם אחז בידה והוציא את צורר המפתחות מכיסה.

הנאשם נכנס לדירה בניסיון לברר האם המתלוננת מארחת גברים אחרים, תוך שהמתלוננת ניסתה למנוע זאת ממנו באמצעות אחיזה בחולצתו. בזמן סריקתו של הנאשם את הדירה, הוא איים על המתלוננת באומרו לה כי יפגע בה אם יהיה לה מישהו אחר, שכן הוא אוהב אותה. הנאשם פנה אל המתלוננת ותקף אותה במכות לגופה עד כי נפלה לרצפה. אז החל הנאשם לבדוק את מכשיר הטלפון שלה באשר לשיחות עם גברים אחרים.

המתלוננת ניצלה הפוגה זו, נמלטה לחדרה וניסתה להזעיק את המשטרה באמצעות הטלפון, אלא שהנאשם רץ בעקבותיה וסגר את מכשיר הטלפון.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלוננת סימני חבלה ביד ימין, שטפי דם בגב התחתון ובכתף השמאלית ורגישות באחורי הראש.

התביעה הפנתה אל הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם והם הגנה על שלומו וגופו של אדם, הגנה על האוטונומיה של הפרט, לבל יופנה נגדו מלל מאיים והגנה על רכושו של הפרט ועל שלוותו ופרטיותו בביתו פנימה.

התביעה הביאה מפסיקתו של בית המשפט העליון באשר להגנה על ערכים אלה ועל החומרה יש לייחס למבצעי עבירות מעין אלה.

לטעמה של התביעה מתחם העונש הראוי נע בין 6-15 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר מותנה, קנס ופיצוי.

התביעה זקפה לזכות הנאשם את הודאתו באשמה ואת החיסכון בזמן יקר שהיה בכך, כמו גם שחסך מן המתלוננת את הצורך להעיד.

התביעה הפנתה אל הנאמר בתסקיר ואל הקושי ליטול אחריות ולהתייחס באמפתיה אל המתלוננת.

לטעמה של התביעה יש להעניק משקל בכורה בענישה לשיקולי הרתעה והלימה, כמו גם לאינטרס הציבורי על פני נסיבות אישיות ושיקולי שיקום.