מדינת ישראל נ' אבו ריאש

כתב האישום והסדר הטיעון

הנאשם שלפני נותן את הדין בגין עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 334 בנסיבות סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

בהתאם לעובדות כתב האישום כא/1, בהן הורשע הנאשם במסגרת הסדר טיעון, בהיות הנאשם תושב זר, אזרח ירדני המועסק כעובד משק ונקיון במלון בעיר אילת, דפק על דלת חדר בו התאכסנה נפגעת העבירה, באותה העת – קטינה כבת 17 שנים, אשר הגיעה למלון ביחד עם בני משפחתה, וזאת כאשר שהתה לבדה בחדר ולמרות שהציבה שלט "נא לא להפריע" על דלת החדר.

נפגעת העבירה פתחה את הדלת ואמרה לנאשם, כי אינה מעונינת בנקיון החדר באותה העת. מיד לאחר מכן, סגרה את הדלת.

הנאשם דפק פעם נוספת על הדלת וכשפתחה נפגעת העבירה – ביקש להניח נייר טואלט בחדר השירותים. נפגעת העבירה נעתרה לכך ואפשרה לנאשם להיכנס, כשהיא עומדת במסדרון החדר.

הנאשם נכנס לחדר השירותים, יצא, התקרב אל הקטינה נפגעת העבירה, כשהוא עומד מולה וסגר את דלת הכניסה לחדר. מיד לאחר מכן, שלף מבין בגדיו סכין והניפה לעבר פלג גופה העליון של הקטינה נפגעת העבירה.

נפגעת העבירה ניסתה להדוף את ידו של הנאשם, האוחזת בסכין ואחזה בה, תוך שהחלה לצעוק.

הנאשם ניסה להשתיקהּ, אך היא המשיכה לצעוק עד שנמלט מהחדר.

לקטינה נפגעת העבירה נגרמו שלושה חתכים מדממים בידה והיא נזקקה לתפרים. כתוצאה מהפציעה, נגרם לה קושי ליישור האצבעות בידה וירידה קלה בתחושה. בנוסף, לאור מצבה הנפשי הופנתה לטיפול בגין תסמונת בתר-חבלתית (פוסט-טראומה).

בין הצדדים נקשר הסדר, במסגרתו תוקן כתב האישום.