ת"פ 7529-01-13 מדינת ישראל נ' גזאוי

כתב האישום ויריעת המחלוקת

1.ביום 3.1.13 הוגש כנגד הנאשמת כתב אישום המייחס לה עבירת גניבה, בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

על פי העובדות, במועד הרלוונטי לכתב האישום שימשה הנאשמת כעובדת נקיון בבית ספר "נוף ילדות" בתל-מונד (להלן – בית הספר). ביום 16.9.11, בין השעה 12:39 לשעה 13:15, במסגרת עבודתה בבית הספר, נטלה הנאשמת מהמקום מארז מחשב בתוך קרטון, מסך מחשב, שקיות ניילון עבות ואזיקונים, אותם העמיסה על רכב שהגיע אותה עת למקום.

2.ביום 22.4.14 התקיימה ישיבת מענה לכתב האישום, במסגרתה כפרה הנאשמת במיוחס לה. הנאשמת אישרה כי שהתה בבית הספר במועד המצוין בכתב האישום, אך כפרה בביצוע עבירת הגניבה. נוכח כפירת הנאשמת נקבע התיק לשמיעת ראיות בפניי.

3.מטעם התביעה העיד מר אריה דוכן, אב הבית של בית הספר. כן הוגשו הודעותיה של הנאשמת במשטרה (הודעה מיום 20.9.11 – ת/1; הודעה מיום 9.7.12 – ת/2) ודיסק מצלמת האבטחה של מתחם הכניסה לבית הספר המתעד את פועלה של הנאשמת בין השעות 12:49:00-13:14:50 (ת/4) (הסרטון המלא הוא משעה 12:43:50 עד שעה 13:30:00).

מטעם ההגנה העידה הנאשמת.

4.יריעת המחלוקת, איפוא, מצומצמת למדי – אין חולק כי נגנבו מארז מחשב ומסך מחשב מחדר המחשבים בבית הספר. עוד אין חולק כי נגנבו שקיות הניילון והאזיקונים מחדר אב הבית בבית הספר; הנאשמת בהודעותיה במשטרה ובעדותה בבית המשפט אישרה כי נטלה מבית הספר קרטון ריק המשמש כאריזה למחשב ושקיות זבל אותם מילאה בבקבוקים ריקים לצורך מסירתם וקבלת כספי הפקדון. היא אישרה כי היא זו שמופיעה בדיסק מצלמת האבטחה, ת/4, וטענה שהוציאה את הקרטון והשקיות אל מחוץ לשטח בית הספר, סמוך לשער הכניסה, עד אשר הגיע בעלה עם רכבו, אליו התקשרה קודם לכן, אז העמיסה את הקרטון ושקיות ברכב.

השאלה הטעונה הכרעה – האם הוכח מעבר לספק סביר כי בתוך הקרטון והשקיות שהועמסו על ידי הנאשמת ברכב בעלה היו המחשב, המסך, שקיות הניילון העבות והאזיקונים שנגנבו מבית הספר. היות ואין ראיה ישירה לכך שהנאשמת גנבה את הפריטים המפורטים לעיל, ייבחנו הראיות הנסיבתיות שנאספו כנגד הנאשמת ותיבחן השאלה האם המסקנה היחידה העולה מהן היא שהנאשמת ביצעה את הגניבה. במידה והתשובה לכך תהיה חיובית, תיבחן גירסתה של הנאשמת והשאלה אם סיפקה הנאשמת הסבר סביר לראיות המפלילות שהצטברו כנגדה. גירסת הנאשמת תיבחן על פי מבחנים של הגיון, סבירות ושכל ישר.

מר אריה דוכן, אב הבית

5.מר אריה דוכן, אב הבית של בית הספר, העיד כי בבית הספר כיתת מחשבים, אשר נמצאת בקומת הקרקע בתוך חדר הממ"ד. לדבריו, ביום שישי, 16.9.11, בשעה 12:30, סיים את יום העבודה ועזב את שטח בית הספר. כששב לעבודה, ביום ראשון, 18.9.11, בבוקר, הבחין שחסר מסך מחשב על השולחן בכיתת המחשבים. עוד הבחין כי נעלם מכיתת המחשבים מחשב שהיה ארוז בתוך קרטון ומונח בצד (עמ' 6). מר דוכן הדגיש כי כשעזב את בית הספר ביום שישי, "הכל היה במקום" (עמ' 6). על כן, החליט לגשת ולבדוק את מצלמת האבטחה. משצפה בסרטון האבטחה (ת/4) הבחין במנקה (הנאשמת) כשהיא מוציאה שקיות זבל ובמקום לשים אותן בפח, הניחה אותן במבואה של הכניסה הראשית של בית הספר. כמו כן, הבחין בנאשמת מרימה את אריזת המחשב ושמה אותה ליד הקיר. עוד הבחין בנאשמת מובילה לאזור זה שקית לבנה (שלדעתו מסך המחשב היה בתוכה (שכן, מדובר היה במסך דק, עמ' 9, ש' 21)), שקית נוספת אותה לא זיהה ושקית של מיחזור. את מארז המחשב והשקיות הניחה הנאשמת מחוץ לשטח בית הספר, ליד שער הכניסה, ואז, החלה לנקות, כשהיא ממתינה למישהו. בשלב מסויים, הגיע רכב לבן מסוג סובארו והנאשמת העמיסה את המארז והשקיות לתוך הרכב. התרחשות זו ארעה בסביבות השעה 12:49, דהיינו כ-19 דקות לאחר שעזב את בית הספר (עמ' 7). הנאשמת הניחה שקיות זבל מחוץ לשער בית הספר ולאחר העמסת מארז המחשב ושקיות לרכב, החזירה את שקיות הזבל למתחם בית הספר וזרקה אותם לפח הגדול שבתוך בית הספר, עובדה המלמדת על "הסוואת" אריזת המחשב (עמ' 15, ש' 7).

לדברי העד, הנאשמת נטלה גם כבל מאריך וכבל סוללה מחדרו. זאת הסיק מהעובדה שפריטים אלה היו תלויים בחדרו והוא ראה אותם לאחרונה ביום שישי (עמ' 7).

6.מר דוכן העיד כי בבית הספר כיתה אותה הפכו ל"מחסן לבקבוקים", שכן ילדי בית הספר סופרים בקבוקים לצרכי מחזור ומדי פעם מגיעים נציגי תאגיד המחזור אל"ה ולוקחים "10 שקיות במכה אחת" (עמ' 7). מר דוכן הוסיף ומסר את הנתונים הבאים – בבית הספר יש מנקה אחת; מדובר בבית ספר חדש שבמועד הרלוונטי לכתב האישום היו בו כ-10 כיתות, מכיתה א' עד כיתה ד'; לבית הספר יש כניסה אחת, אולם קיימים עוד שערי כניסה אשר לא נפתחים; מסביב לבית הספר גדר סורגים, המרחק בין הסורגים הוא וגובה הגדר ; יתכן וניתן להעביר את המחשב ללא האריזה בין סורגי הגדר (עמ' 9); לנאשמת מפתחות לכל הכיתות, היא האחרונה שנשארת בבית הספר בסוף יום העבודה ועל כן אחראית לנעול ולהפעיל האזעקה; חדר המחשבים לא היה נעול, שכן מדובר בממ"ד אותו אסור לנעול, והגישה אליו חפשית (עמ' 8); בעקבות ארוע הגניבה, החלו לנעול את חדר המחשבים; ביום שישי בשעה 12:30 כולם עזבו את בית הספר; העד לא יכול היה לשלול שמישהו נכנס לשטח בית הספר לאחר שעזב אותו (עמ' 8); בבית הספר מותקנות 8 מצלמות אבטחה שמשקיפות היקפית; מלבד לנאשמת, גם למנהלת ולמזכירה יש מפתח מאסטר, וביום שישי הרלוונטי, שתיהן יצאו מבית הספר בין השעה 12:00 לשעה 12:30.