ת"פ 7231-08-14 מדינת ישראל נ' קטינה(עציר)

כתב האישום ותשובת הנאשם

בשלהי חודש יולי של שנת 2014, היו הנאשם והגברת א.ז. (להלן:"המתלוננת") בני זוג המתגוררים יחד ברחוב יהושע יעקב 34 בירושלים (להלן:"הבית").

בשל מורכבותם של האירועים נשואי כתב האישום, אסמוך לכל פרט עובדתי המופיע בו את תשובתו של הנאשם, כפי שנאמרה מפי סניגורו, עוה"ד ע. פריד.

בלילה שבין 28.7.14-29.7.14, בין השעות 23:40-04:00, הכה הנאשם את המתלוננת בראשה וברגליה עקב ויכוח שפרץ ביניהם. הנאשם גרר את המתלוננת, והטיח את ראשה וכתפיה אל הקיר.

בהמשך לכך, הוריד הנאשם מהמתלוננת את הכתונת שלגופה, שפך אלכוהול עליה ושרפה, בעת שהוא מבטיח למתלוננת כי ישרוף אף אותה, תוך שהוא מועך את עיניה באמצעות אצבעותיו.

הנאשם גורס, כי הויכוח שפרץ מקורו בהודעתו כי יעזוב את הבית. הודעה זו הביאה לתגובות קיצוניות מטעמה של המתלוננת, והיא החלה לצעוק, לצרוח, לסטור לנאשם ולבעוט בו.

הנאשם ניסה להרגיע את המתלוננת, אך היא דחפה אותו לקיר והחלה להתגרות בו, תוך כדי שהיא הסירה מעליה את כותנתה, זרקה אותה על הנאשם וטענה כלפיו כי הוא הרסה.

הנאשם הבטיח למתלוננת כתונת חדשה, ואמר כי הכתונת הנוכחית אינה שווה פרוטה, תוך שהוא מנסה להדליק חלק קטן ממנה. הנאשם , לגרסתו, לא איים על המתלוננת ולא פגע בעיניה.

כתב האישום מוסיף ומספר כי הנאשם הורה למתלוננת לשבת, הכה אותה בפניה ובראשה, נעל את דלת הבית והחזיק את המפתח בתחתוניו תוך שהוא נוטל מהמתלוננת את דרכונה ומסמכיה, ואינו מאפשר לה לצאת מהבית.

הנאשם טוען מנגד, כי המתלוננת רצתה להשליך את מחשבו האישי מהחלון, או אז הוא אחז בה, הושיבה בכוח על הספה על מנת להרגיעה בעודה עירומה כמעט לחלוטין. הדירה הייתה נעולה כבכל לילה, והנאשם סבר כי יציאתה של המתלוננת במצב זה יש בה כדי לסכנה. הנאשם אמר למתלוננת כי תוכל לצאת לאחר שתלבש את בגדיה, והוא מכחיש כי מפתחות הבית הוחזקו בתחתוניו.

הוא אכן נטל עימו את מחשבו ודרכונה של המתלוננת לחדר השינה, על מנת שהמתלוננת תוכל להתלבש בטרם צאתה. לאחר שעה, עלתה המתלוננת לחדר השינה והשתרעה על המיטה סמוך לנאשם.