מדינת ישראל נ' אבו עמרה (עציר)

בפתח הכרעת-דין ובהתאם להוראת סעיף 182 לחסד"פ, בית-המשפט מודיע לצדדים כי מצא לזכות את הנאשם מן העבירות המיוחסות לו בכתב האישום מחמת הספק.

כללי

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות פציעה כשעבריין מזויין, החזקת סכין שלא למטרה כשרה ואיומים.

על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, בתאריך 1.10.16, סמוך לשעה 5:50,בשכונה 6 בשגב שלום, חזר מר פ.א.ע. (להלן: "המתלונן") מתפילת הבוקר כשהוא נוהג ברכב מסוג "סקודה אוקטביה" במהירות נמוכה, בדרך עפר המובילה לביתו. בסמוך למתואר לעיל, פתח הנאשם את דלת הרכב ופצע את המתלונן בכך שדקר אותו בראשו ובפלג גופו העליון וגרם לו לשתי דקירות שטחיות ביד שמאל, דקירה בחזה ובמצח.

עוד מתואר בכתב האישום כי סמוך למתואר לעיל, עצר המתלונן את הרכב ויצא ממנו, או אז זיהה את הנאשם, המתגורר בשכנות אליו, אשר באותו הרגע אחז בידיו בסכין. בסמוך למתואר לעיל, איים הנאשם על המתלונן באומרו: "תיזהר אני אדקור אותך שוב" והוסיף: "יש לי גם אקדח אני אירה בך" בכוונה להפחידו בפגיעה שלא כדין בגופו ובביטחונו.

מיד ובסמוך למתואר, המתלונן התקשר למשטרה ופונה באמבולנס לבי"ח סורוקה לקבלת טיפול רפואי שכלל בין היתר סגירת פצעי הדקירה בסיכות. במקום ובמועד המתואר לעיל, החזיק הנאשם בסכין מחוץ לחצרו ולביתו למטרה שאינה כשרה.

זירת המחלוקת

בתיק זה אין מחלוקת על עצם קרות האירוע בו נדקר המתלונן. המחלוקת העיקרית, שלא לומר המחלוקת היחידה, נוגעת לשאלת זיהויו של הנאשם על-ידי המתלונן, כמי שדקר אותו. הנאשם מכחיש מכל וכל כי היה מעורב באירוע ומסר גרסת אליבי לפיה במועד הרלוונטי היה מצוי בבית אמו, בישוב שגב שלום.

פרשת התביעה

בתיק זה הוגשו מרבית ראיות התביעה בהסכמה, כך שבמסגרת פרשת התביעה נשמעה רק עדותו של המתלונן וכן עדות החוקר שגבה הודעה מן המתלונן. הראיות שהוגשו בהסכמה כוללות המוצגים הבאים: מטעם התביעה – תעודה רפואית של המתלונן (ת/1); תמונות חבלות המתלונן (ת/2); הודעות המתלונן במשטרה (ת/3–ת/5); הודעת הנאשם (ת/6); דו''חות פעולה (ת/7, ת/11); תמונת סכינים (ת/8); עימות בין הנאשם למתלונן (ת/9); תמונת הנאשם ממערכת אדם (ת/10). מטעם ההגנה – הוגשו תמלול שיחת 100(ס/1); מזכר (ס/2), הודעות מתלונן ואמו של המתלונן (ס/3, ס/4) ותמונת אחי הנאשם ממערכת אדם (ס/5). מטעמי יעילות, תוכן הראיות שצוינו לעיל לא יפורט, למעט החלקים בדיון וההכרעה בהם הדבר יידרש.