30 חודשי מאסר לסוהר לשעבר שעזר להבריח פלאפונים

רקע:

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן, בעבירות של קשירת קשר לפשע (קבלת שוחד) לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"), שוחד לפי סעיף 290 (א) לחוק, מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק (שני מקרים), ניסיון להכנסת חפץ אסור, לפי סעיף 41 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971 (להלן: "הפקודה"), בצירוף סעיף 25 לחוק.

2. בתקופה הרלוונטית היה הנאשם עובד ציבור, סוהר בשב"ס, ושירת בבית הסוהר "נפחא", באגפים בהם כלואים אסירים בטחונים. אימן סידר (להלן:"אימן"), אסיר בטחוני, היה כלוא באגף 11 שהינו אגף המיועד לאסירים ביטחוניים המשתייכים לארגון החמאס, הנאשם היה מודע לעובדה זו. לאסירים ביטחוניים אסור להחזיק בטלפון סלולארי.

3. על פי האישום הראשון במועד שאינו ידוע למאשימה, כחודש לפני תאריך 25.11.2012, באגף 11 בכלא "נפחא", פנה הנאשם אל אימן והציע לו להבריח עבורו מכשיר פלאפון לכלא, בתמורה לסכום כסף לפי ראות עיניו של אימן. אימן הסכים להצעה. לשם קידום התוכנית התקשר אימן לאחיינו עמאר סדר (להלן: "עמאר") באמצעות מכשיר פלאפון שהוחזק בבית הסוהר שלא כדין, שייקח מביתו מכשיר טלפון נייד וסכום של 10,000 ₪ ויעבירם לנאשם. הוסכם כי עאמר יעביר לנאשם מכשיר פלאפון וסכום של 10,000 ש"ח. בתאריך 12.11.2012 הנאשם נפגש עם עמאר בקניון בכרמיאל, וקיבל מידיו מכשיר טלפון וכסף שלקח מבתו של אימן בתמורה להחדרת מכשיר הטלפון אל תוך כותלי הכלא לידיו של אימן.

4. על פי האישום השני, במועד שאינו ידוע למאשימה לפני יום 14.11.2012 בשעה 13:00, גמלה בליבו של הנאשם ההחלטה להחדיר לכלא מכשירי פלאפון, כרטיסי "סים" ומטענים לפלאפון, עבור האסירים הביטחוניים המוחזקים בכלא. לשם כך, בתאריך 14.11.2012 בסמוך לשעה 13:00, הגיע הנאשם אל הכניסה לבית הסוהר כשבתיקו ועל גופו מוסתרים ארבעה מכשירי פלאפון, ששה כרטיסי "סים", ושני ראשים של מטענים לפלאפון. הנאשם הסתיר את מכשירי הפלאפון, כששניים מהם עטופים בחומר פלסטי וכולם עטופים בנייר "קופי" ובניילון נצמד. את הכרטיסים והמטענים החזיק הנאשם בתוך ארנקו, כשהכרטיסים מודבקים באמצעות נייר "סלוטייפ" לכרטיסי רישיון הנהיגה השייכים לנאשם. כאשר ניסה הנאשם להיכנס לתוך הכלא, התריע המגנומטר המיועד לגילוי מתכות שישנו עצם חשוד. הנאשם התבקש להוריד את מעילו, ובעקבות זאת, עזב בחופזה את בית הסוהר לתוך השטח המדברי הקרוב, כשהוא לוקח עמו את הכרטיסים והמטענים שבתיקו, שם נתפסו כאשר נתפס על ידי הסוהרים. מכשירי הטלפון נמצאו בנתיב בריחתו.

5. ב"כ הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו תוקן כתב האישום כאמור. בנוסף, הוסכם כי המאשימה תטען לעונש שלא יעלה על שלוש וחצי שנות מאסר בפועל . לגבי רכיבי ענישה אחרים, טענו הצדדים באופן "חופשי".

6. אין לנאשם עבר פלילי.

    

   תסקיר שירות המבחן:

7. מהתסקיר שערך שירות המבחן עולה, כי הנאשם רווק בן 22, אשר סיים 12 שנות לימוד. הנאשם הוא הבכור במשפחה המונה זוג הורים גרושים ו-4 ילדים. הוריו התגרשו רשמית לאחר מאבק וקונפליקט ממושך שארך כ-14 שנים, בהן היו פרודים. האב עובד שנים רבות כשוטר במשטרת ישראל. לאחרונה, עבר לחיות עם חברתו בעיר אחרת. האם בת 38, התחתנה בשנית וכיום מתגוררת עם בעלה ובתה הצעירה. הנאשם מסר, כי בשלב זה עובד כטייח עד אשר יסתיים ההליך המשפטי וידע את גזר דינו. לדברי השירות הנאשם גדל והתפתח בצל אווירה מתוחה, אשר השפיעה עליו בהמשך הדרך.

8. הנאשם סיפר לשירות המבחן, כי במהלך השנים ניסה "לברוח" ממסגרת הבית, דרך העבודה, לימודים, והתנדבות שבצע לאורך תקופה של ארבע שנים רצופות במועדונית של ילדים לצרכים מיוחדים בואדי סלמה. התנדבות, שסיפקה עבורו תחושת סיפוק על רקע הקשיים במשפחה. עוד מציין השירות כי בתאריך 29.11.11 התגייס הנאשם לשירות צבאי חובה מתוך בחירה חופשית, וכדי לעמוד בצפייה החברתית ממנו, וזאת במסגרת השב"ס, עד להסתבכותו בתיק זה. הנאשם תיאר כי תקופה זו הייתה קשה עבורו, במהלכה חש כי הוא מופלה לרעה, כי ביטחונו העצמי נפגע וכי אינו זוכה להערכה מצד מפקדיו. כל אלה, לצד קשיים במצבו המשפחתי וצבירת חובות כספיים. לדבריו, לא קיבל הדרכה או הכנה ולא הבין לעומק את המשמעות של כלא ביטחוני.