ת"פ 67415-12-14 מדינת ישראל נ' עיצוב במה בע"מ ואח'

החלטה זו עניינה בהתנגדות ההגנה לשמיעת עדותם של מומחי הטכניון לרבות פרופ' דוד ינקלבסקי, ולהגשת הדו"ח שנערך על ידם (להלן "הדו"ח").

אין בידי לקבל את ההתנגדות וזאת מהטעמים הבאים:

1. בפתח הדברים אעיר שתיים. ראשית, כי טיעוני הצדדים בהתנגדות הנדונה הוגשו בכתב, ולאחר מכן נערכה ישיבה ונשמעה השלמת טיעון בעל-פה. בסוף הישיבה הציע ב"כ הנאשמים 1-4 כי המאשימה תפעל לעריכת מסמכים נוספים כמפורט שם (פ/416-417 מיום 20.1.16). התביעה ביקשה לבדוק את ההצעה, וביום 26.1.16 הודיעה כי נערכו והועברו להגנה טפסי חוות דעת מומחה אליהם יצורף הדו"ח כחלק בלתי נפרד וכן הבהרות. אפשרתי להגנה להודיע האם היא עומדת על התנגדותה, עד היום בשעה 9:00. ב"כ נאשמים 1-4 ו-6 הציגו עמדה בה עמדו על ההתנגדות. המאשימה השיבה בכתב. המתנתי עד לשעה 14:30, ומשלא התקבל מסמך מב"כ הנאשם 5 ובשים לב למועד ההוכחות הקרב, ניתנת החלטה זו.

2. הערה שניה עניינה בבסיס העובדתי להחלטה זו. נוכח התנגדות ההגנה (ראו הפרוטוקול הנזכר לעיל) לא הוצג הדו"ח לעיוני לצורך הכרעה בהתנגדות. אף הטפסים וההבהרות שנערכו בעקבות הישיבה מיום 20.1.16 הועברו ישירות להגנה, שצרפה להודעתה מיום 26.1.16 מסמכים. לפי תגובת המאשימה מאותו יום, לא מדובר בכל המסמכים שהעבירה להגנה.

   מטבע הדברים, היכולת לבחון את הטענות שבבסיס ההתנגדות אשר נוגעות למהות המסמכים בדגש על הדו"ח מוגבלת, שעה שהמסמכים אינם בפני. הנטל לבסס את ההתנגדות הוא על המתנגד, וכאשר עיקר עמדתו נוגע לתכנו של מסמך הרי שאי-הצגת המסמך פועלת כנגד קבלת ההתנגדות. מצב דברים זה, החלטתי ניתנת על סמך המצג העובדתי שעלה מטיעוני הצדדים ומהמסמכים הספורים שהוצגו, ותוך ציון כי אפשר שבהמשך ההליך תתבררנה עובדות שונות או נוספות. על בסיס עובדתי זה, יש לדחות את ההתנגדות מהנימוקים שיוצגו עתה.

3. נדבך ראשון של טיעוני ההגנה עוסק בטיעון לפיו הדו"ח אינו "חוות דעת" כנדרש בפקודת הראיות. איני מקבל זאת.

4. סעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 מסמיך את בית המשפט כדלקמן:

   "בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית (להלן- חוות דעת)[...]"

5. המדובר לחריג לכלל האוסר על עדות שמיעה. מטרתו לאפשר הצגה בפני בית המשפט של מסקנות שבמומחיות, מתוך הנחה שהשאיפה לחקר האמת עשויה להיתרם ממסקנותיהם של מומחים שלהם ניסיון בתחום הרלבנטי. זו מהות הכלי של "חוות דעת", ולאורה יש לבחון את ההתנגדות הנדונה.

   לפי הנתונים שנמסרו לי הדו"ח הנדון, ועדות המומחים בעקבותיו, הולמים מהות זו. המדובר בצוות מומחים מן המכון הלאומי לחקר הבניה בטכניון, שהתבקשו לבחון את הסיבה בשלה קרס מבנה התאורה מושא כתב האישום. הדו"ח מכיל את מסקנותיהם המקצועיות בשאלה הנדונה. מדובר בחוות דעת מומחה בשאלה שבידיעה מקצועית, כנדרש לפי סעיף 20 המצוטט לעיל.

   טענה נוספת של ההגנה שהועלתה בהקשר זה, לפיה לא ברור מן הדו"ח מה עשה כל אחד מהמומחים, לא יכולה להתקבל. זאת משהדו"ח אינו בפני באופן שיאפשר ביסוס של הטענה, משנמסר בידי התביעה כי נשלחו להגנה הבהרות והמסמך שחלקו צורף להודעת ההגנה מיום 26.1.16 ושכותרתו "מסמך רקע" אכן כולל התייחסות לסוגיה (להלן: "מסמך הרקע"). המדובר בנושא שאינו יוצר מחסום קבילות, וככל שיש פערי מידע ניתן לבררם בעדויות המומחים.